סיפור האי המסתורי

סיפור האי המסתור

היי אני חוויתי סיפור שלא כל אחד היה עובר

אותו.

אז לפני שמתחילים את הסיפור המטורף הזה!!!

אני אציג את עצמי. קוראים לי שירה אני בת 13 מבאר שבע

התאמנתי בקרטה, ג'ודו, אומנויות לחימה וניצחתי באליפות הארץ.

עד שעשיתי 2 ניתוחים בגב בעקבות עקמת בגב.

ואני למדתי בבית ספר רגיל ובחטיבה רגילה,

אמא ואבא שלי הכי מקסימים בעולם. וגם אחותי

ואני גם קצת מפונקת.

אז אחרי שהכרתם אותי קצת…

זה היה יום רגיל חזרתי מבית הספר ואז נשמעו  ברמקולי המדינה קול באנגלית (אני יודעת שוטף) :"זה אנחנו, אנחנו הולכים להרוס לכם את המדינה, אלא אם תלכו לאיים אחרים ואחרי 5 שנים נחזיר אתכם, רק את  מי שישרדו"

הייתי בשוק והייתי בטוחה שעובדים עלינו וזאת איזו מתיחה…

כשישבתי לראות מה חדש היום, ראיתי את בנט אומר "אנחנו עושים את זה רק לטובתכם 5 שנים באי אחד" הראיתי לאמא שלי :"כל נער מגיל 12 לוקח בן או בת דודה או דוד ואיתם  הוא נמצא במשך 5 שנים"

אמרתי לאמא שלי:" ואו זה הזוי עד שנגמרה הקורונה עכשיו זה 🙁 "לכולם שחושבים שזה מזויף זה ממש לא יש לנו חודש לארגן את הכל "

ואז הם נתנו קישור עם הנחיות וזה מה שהיה רשום שם:

*אבל אם תרצו שטח יותר גדול וחברה

תוכלו לבחור מהמין השני משהו ורק

*אם הוא יבחר גם בכם תהיו ביחד*

נכנסתי לאתר ומיד אחרי היו הכללים:

*אם תשמרו על ההנחיות לא יקרה לכם כלום*

1.כל ילד או ילדה לוקחים בן או בת  דוד ואיתם 5 שנים תחליטו לבד

2. ילדים קטנים מתחת לגיל 13 נשארים עם הוריהם בבית ל5 שנים בלי יציאה
3. ניקח את כולכם במטוסים לאיים מרוחקים ושם יהיה לכם שטח מצומצם- ומי שישרוד ישרוד *

ואו ואז קלטתי שזה אמיתי!

הייתי בשוק

ומיד דוד שלי התקשר אלי

סיפר לי את זה ושאל אותי אם אני אוכל להיות עם טליה

(הילדה שלו בת שנה) אמרתי כן, לא היה פה צל של ספק, אני מידי פעם שמרתי עליה

אז זה היה הכי טוב שאשמור עליה.

הוא אמר שאבוא אליו מחר והוא יסביר לי על כל הדברים שלה

לאחר יום

הלכתי עומר הוא הראה לי את הדברים שלה ולימד אותי ,איזה אוכל היא אוכלת, לבוש, מה לעשות כשהיא מתגעגעת (בכל זאת 5 שנים)

ואמר ש3 ימים לפני הוא יעבור איתי על הכול

בינתיים אמרו לנו להגיע לבית הספר ביום הבא

לאחר יום

כל בנות הכיתה באו והמורה אמרה:

אני יודעת שמה שעברנו בימים האחרונים היה מאוד מאוד קשה לכולנו, למי יש כבר בן או בת דוד????

חמש ידיים הורמו באוויר כולל אני, ושאר הבנות אמרו שהן עדיין לא מצאו. המורה הסבירה את המצב וכולם אמרו שהם ימצאו עוד היום..

המורה הסבירה שזאת אחריות גדולה ואנחנו צריכים לקחת את זה מאוד ברצינות. להכין רשימה וללכת לקניון לקנות הכול.

ואמרה שלא נפגש יותר כי שנחזור נהיה בנות 18 .

ואז הסתכלתי באתר של הגרמנים.

בכל חודש יתנו דברים בסיסים רק למי שמראש ייתן 30 אלף לשנה
במרכיבים יהיו:

עגבניות ומלפפונים

50 ארגזים של מי עדן נקיים

ביצים, קופסאות שימורים

וגם עגלה לילדים

פסטות +כיריים

ומי שרוצה גם מקרר ב10 אלף

אבא שלי ודוד שלי שלמו את הסכום הדרוש לדברים

וב3 השבועות שנשארו לי,

נזכרתי שאם אני רוצה שטח יותר גדול אני צריכה לבחור מישהו שיהיה איתי אז

בדקתי באתר מי אני יכולה שאולי יהיה איתי במקום, בן כדי שהיה לי מקום יותר גדול

ובחרתי בשון חסון נער בן 14 עניים חומות שיער חום.

מביא את בן דוד שלו בן השנתיים

התפללתי שהוא יבחר בי .

בהמשך הימים למדתי לתפור, לבנות ברזנטים, לבשל, התחברתי עם טליה .

עשינו טיול כל המשפחה בשביל פרידה ,נשפכו שם הרבה דמעות.

נפרדתי מהם ומשני אחותי ומבני דודים שלי(לקחתי גם תמונות)

יומיים לפני העזיבה:

אהוד לקח אותי והסביר לי על הכול, הביא מזוודה עצומה (בכל זאת 5 שנים) ו2 אוהלים, לול מתקפל ומחצלת.

נפרדתי מחברותי

היום הגיע

נסעתי עם אמא ואבא ושני נפרדנו הלכנו לשדה התעופה עם טליה ועם 3 המזוודות

בדקו אותנו ונכנסנו למטוס טליה היתה עלי כי לא היה מקום ולידי ישב בחור עם ילד קטן שניראה לי קצת מוכר.

ירדנו והגענו לנמל תעופה במקום נטוש עם ים ולקחו אותנו בסירות קטנות עם המזוודות

והינו באי והמים היו צלולים אבל היבשה הייתה עם ריבועים יחסית גדולים וכאלו קטנים

שיבצו אותנו והייתי בגדול יחד עם…. שון. טליה לא הבינה את המתרחש סביבה והתחילה לבכות וכולם הסתכלו עלינו ואחד מהשומרים עשה לי סימן להשתיק אותה אחרת…

שון מיד נכנס והרגיע אותה.

הודיתי לו ונזכרתי שזה היה הוא שישב לידנו בטיסה

ואז אמרו לו שהוא איתי הסמקתי וטליה התחילה להגיד אדום

ונהיתי עוד יותר אדומה.

ואז הוא אמר לי אין לך מה להתבייש ,הכול טוב.

ואז השומרים אמרו להיות בשקט ולהניח את הדברים. הנחתי את הדברים והוא את שלו והם הסבירו שאסור לנו לעבור את הקווים אחרת הם הורגים אותנו או את הילדים הקטנים. מיד החזקתי את טליה

הם הביאו לנו את האוכל ששילמנו עליו גם ההורים של שון קנו את החבילת פרימיום אז היה לנו מלא ו2 מקררים

הקמנו את האוהלים

עשינו גדר שהילדים לא יברחו

ושון הקים מדורה

ועשינו בור באדמה ושמנו ניילון

מילאנו מים והייתה בריכה

אני השגחתי עליהם בזמן שהוא דליק מדורה

התחיל להיות קפוא  אז הלבשתי את טליה

ואת אור (כך קוראים לבן דוד של שון).

אחר כך ביום הראשון טליה בכתה ורצתה את אמא ואבא שלה וגם אור, ניסינו להרגיע אותם, זה לא צלח אז כל אחד הרגיע את השני.

הודיתי לו.

אחרי זה ישבנו סביב המדורה והתחלנו לדבר

ואז כל השומרים עם נשקים הביאו לנו את הפתקים האלו:

הנכם מוזמנים להילחם על חייכם בתחרות משנה גורלות וחיים

חוקים:

1. הגדולים ישתתפו בתחרות והילדים עליהם במנשא, לא משנה מה התחרות
2. התחרויות יתקיימו כל שבועיים וחצי

3.התחרות מופרדת בין בנים ובנות

השומר בירך אותנו "שלא יאכל אתכם תנין"

והבנתי שזה משהו מפחיד

הגענו ראינו מנוף קטן של עמידה ובריכת תנינים. במתחם היו חצי מיליון בנות

ומוטות של תליה. מיד הבנתי את המשמעות

והשומר חילק דף ובו רשום מבחן התליה כמה זמן תוכלו להחזיק

מתחת יש רק המון תנינים

יש לכן כאן מים כדי לשתות לפני.

קראתי את ההוראות וחשבתי למה שיביאו לנו מים?!

שפכתי קצת על עציץ , והוא מיד נבל והבנתי שזה רעל

השומרים ראו והבינו שאני חכמה ועשו לי ששש עם האצבע

בנות שתו והתעלפו ואיבדו הכרה זה היה קשה לראיה

התחלנו את התחרות ואמרו לנו שכל האמצעים כשרים חוץ מלדבר עם בנות אחרות

היו לנו שני מוטות צמודים אלינו עם פסים בולטים הנחנו את הידיים והמנוף הלך זה היה לי קשה וחשבתי על רעיון לטפס עם שתי הידיים ראיתי שכולם מתעסקים בעצמם אז שמתי רגל למעלה ורגל שניה ועליתי אחרי שהתמקמתי כי זה היה קשה אבל שווה וזה לא יכל ליפול כי זה היה עשוי ברזל חזק ובנות יותר כבדות נתלות על זה אז אני ישבתי ונחתי והעסקתי את טליה

כולן לא ידעו איך עשיתי את זה

אחרי 6 שעות נשארנו רבע מיליון השומר אמר שנישאר לתחרות 10 דקות בלבד

ב5 דקות לפני 30 בנות נפלו

הגיע הסוף זה היה קשה מאוד

כשחזרנו רציתי לעשות לו קטע אמרתי לטליה כל הדרך "היא מתה"

היא אמרה בסוף

לפני שנכנסנו היא אמרה  "היא מתה " ואני התחבאתי מאחורי האוהל שלנו

ושמעתי אותו וראיתי אותו בוכה בלי להראות ואמר" למה ולמה" הוא היה נראה נורא אז לפני שזה ידרדר יצאתי מהמחבוא שלי ואמרתי לו:" לא תיפטר ממני כל כך מהר "

הוא חיבק אותי ואמר "אל תעשי את זה יותר לעולם"

אמרתי לו שאני מבטיחה, וראיתי את אור עושה לב עם האצבעות שלו זה היה חמוד

אחרי המון מבחנים ותחרויות ניצלנו אני ושון וגם טליה ואור

ואני כבר חגגתי 15

ואני ושון הינו חברים

ואחרי משימה קשה ביותר שנשארנו 10,000 נערים יהודים

כדי להנעים את האווירה והחלטתי שעושים מחבואים לקחתי את טליה איתי ושון ספר התחבאתי מאחורי האוהל של הבנים וראיתי ששון אומר לעצמו "התוכנית שלי עובדת כמו שאני רוצה, אחרי שאהרוג אותה אני אקבל את הכסף שלי" באותו הרגע יצאתי מהמחבוא והוא רץ עם סכין כדי "לחבק" אותי ומיד רצתי לקחתי את טליה ועם סכין

איימתי עליו שאים הוא לא מניח את הסכן אני אדקור אותו

והוא הסביר שהגרמנים בקשו ממנו להרוג אותי תמורת כסף שהוא יקבל מהם

ואז הגיע היום האחרון ואני הייתי בת18  וטליה בת6  וחצי

ואמרו לנו להסתדר בתורים והכניסו אותנו לסירות שיט. נורא פחדתי ואמרו לנו

"אנחנו ניקח אתכם לישראל" זה לא היה לי אמין אחרי כל מה שקרה לנו הם פשוט ישחררו אותנו.

היינו במקום כמו עיר אבל זאת לא הייתה ישראל ואז הבנתי שהם רוצים לפוצץ אותנו

וראיתי בלון נפץ, ולקחתי 2 בלוני חמצן ומשקפות במהירות שמתי על טליה וספרתי עד 3 1…2..3 וקפצנו אני וטליה למים הקפואים ושמענו הרבה בומים של יריות ואחר כך ראיתי שני בנים ששחו מתחתנו וברחו גם מהם וראיתי שלבן יש שרשרת זהב בשם "אייל"

וראיתי צלקת קטנה ביד.

עשינו חצי סיבוב מסביב "לעיר" שלהם ובאמצע עצרו הנער והילד הקטן

כשיצאנו כל הדברים היו מאוד רטובים והפלאפון שלי שחסין ממים היחידי שנשאר ובקבוק מים וארנק סיליקון עם 20 דולר

עלינו על הנמל אחורי ורצנו מאוד מהר לכיוון הסמטאות שבעיר וראינו שלטים בשפה זרה ומוזרה

ואז ראינו חבל כביסה לקחנו בגד ולבשנו קצת שונה ושמנו מסכה על הפנים כדי שלא יזהו אותנו

וראינו על הבית סמל קטן של מגן דוד וידענו שזה בית של יהודים וטיפסנו בזריזות על ההר

נכנסנו לשם לא היתה  לנו ברירה אחרת

וראינו אישה וחרב בידה ושאלה: מי אתם? מה אתם רוצים? מה אתם צריכים?

הרמנו ידיים ואמרנו לה שאנחנו יהודיות

והיא שאלה בתקפות: איך אני אדע?

ואמרנו" שמע ישראל" לידה ואז היא הבינה שאנחנו יהודיות ואז היא קראה "אייל, בוא שניי"

וראיתי את הבחור החתיך עם השרשרת שראיתי במים זה היה הוא. הוא ראה שקר לי ועטף אותי במגבת ואישה שאחר כך התברר לנו שקוראים לה רונית שלחה אותי להתקלח

התקלחתי ושמתי בגדים נקיים וגם טליה התקלחה ואיך שהיא סיימה דפקו על הדלת בחוזקה

ואמרו מילים מוזרות

רונית אמרה לנו להתחבא ופתאום נכנס שון ושאל "איפה שירה הקרציה הזאת?!"

ואיל שהיה מולי סימן לי בשפת הסימנים מה הוא רוצה? וסימנתי לו שהוא ניסה להרוג אותי

ולא ראיתי אותו הרבה זמן ואז הוא סימן לי אל תזוזי.

הוא קם ואמר

את מי אתה צריך?

את שירה למה?!

אני החבר שלה למה אתה צריך אותה ואז התחיל שם קרב בעיטות אגרופים ובסוף אייל הרחיק את שון וקשר אותו שם עם חבלים חזקים במיוחד.

וקרא לי לצאת

יצאתי וראיתי את הבגדים שלהם קרועים ועם סגולים על הידיים והרגליים הייתי בשוק

והלכתי להביא יוד וחיטאתי את הפצעים של אייל

ואייל אמר שאנחנו חייבים להסתלק לפני שיבואו האחרים

ראינו כבר חיילים גרמנים עולים על הגבעה מצד אחד אז לקחתי תיק קטן עם בקבוק מים קרים, בגד אם אצטרך ,כמובן שאת טליה ואייל לקח את עמית  (בן דוד של אייל)

רצנו במורד הגבעה אני ביד עם אייל, וטליה ביד עם עמית שהוא בן 7  ורצנו,

רצנו בכל הגבעה והגענו למטה ,ראינו עוד חיילים שהבחינו בנו. בהתחלה הם קצת  חושדים בנו אז כדי לא לעורר חשד עשינו כאילו אנחנו זוג והתחבקנו בלי שהם ראו את הפנים שלנו כי הינו עם מסכות

לטליה ועמית  סימנו להמשיך לגן שעשועים ולהסתתר מאחורי העץ

החיילים ניגשו אלינו ואמרו לנו "מה לא שמעתם שיש סגר עכשיו?"

ואז שאלנו יחד "למה?"

"כי יש 2 נערים ו2 ילדים מבוקשים אז אם תראו אותם בבקשה תודיעו לנו "

"תוכל להראות לנו תמונה שלהם " שאלתי

ואז החייל הראה לנו תמונות שלי ושל אייל בכל מיני מקומות והייתי בהלם. לא ידעתי שאני מצולמת. כל ה5 שנים האלו צפו בי בכל תנועה גם במשימות גם באוהל וגם תמונה של אייל כשהוא נלחם עם שון.

אז אמרנו: "נודיע לכם אם ניראה אותם" ואז הלכנו יד ביד ואז ראינו את טליה ועמית מאחורי העץ עם אקדחים מחוברים עליהם ואז נשמע הבוםםםם .

אם אתם יכולים לעשות לייק אני ממש אשמח ותודה שקראתם

עד כמה אהבת את היצירה?