וככה אני בוחר להתחיל את הספר החדש שלי…
אולי מזה תצמח הרפתקה, למרות שאני יותר בקטע של פעולה, אקשן, משהו כזה מרגש, יפה, לכל המשפחה, שמוציא ת'מיץ לכל דמיון.
אבל כמובן שכלום לא עובד לי…
ספרים…אה…לא משהו, לפחות אלה שאני כותב.
כבר התחלתי כמה…3. כולם בסוף אובדים לי איכשהוא.
טוב על מי אני עובד?!
הספר הזה לא יעבוד לי בחיים
ואני לא מתמסכן
באמת
פשוט מכיר באמת
וזהו, בקטע טוב.
יאו אני לא יודע אפילו על איזה דף אני כותב…אני פשוט חייב לכתוב כדי לזכור את זה,
כי יש לי יותר מדי בלגן בראש…
הלכתי, לא לא, בעצם חזרתי, או שבכלל רק יצאתי ואז הלכתי למקום הזה וכן, למקום הזה ופתאום קרה הדבר הזה ואז הגעתי והתיישבתי על משהו כזה כתום וניסיתי-לא רגע זה היה סגול
לא סגור על זה
ו…
טוב מההתחלה, הפעם באמת. מסודר. ברור. קריא.
קיצור כל מה שאני לא יודע לעשות, אבל אני אנסה. אז …רגע יצאתי או חזרתי, יצאתי יצאתי כן, יצאתי מהבית שלי לכיוון – ככה כותבים כיוון? או שכותבים כיבון…
לא משנה יצאתי מהבית לכיוון ה…יאוו לא עובד לי, אה?
טוב הפעם מההתחלה של ההתחלה, זאת אומרת לפני ההתחלה של מה שרציתי לספר, ההתחלה של ההתחלה-
היה היה זוג צעיר שההאישה היתה בהיריון של בן (שזה אני) והיא ילדה אותו בשלישי לשלישי 2,986
הוא היה ילד רגיל, ההורים קראו לו תום ושם המשפחה הוא רובין. טוב בעצם במחשבה שניה אולי לא כזה מההתחלה…
אני תום, בן 14 והיום קרה לי משהו הזוי….
היום בבוקר קמתי, וכבר היתה לי תחושה של משהו מוזר – כן, אני לא אומר את זה סתם כי אני יודע שקרה היום משהו מוזר, באמת הרגשתי משהו- בקיצור, הלכתי לבית ספר, ובכניסה אז מחלקים מערכת לכל אחד, שאם ישנם שינויים היום ספציפית לכל אחד, אז שנדע לאן להיכנס ולאיפה ללכת, ובאיזה מקצוע יש שיעור פרטי ובאיזה עם עוד ילדים, ועם מי, בקיצור, ובמערכת שלי היה כתוב דברים רגילים, חוץ מדבר אחד-
תום רובין-
07:30- הגעה לכיתה 1562 בקומת כיתות על שם בית הלימוד של העתיד
מנטור- רון סברי
8 משתתפים בשיעור- המשתתפים כתובים בצדו השני של הדף
שעת אס- כל ההסברים על מה הן השעות בצד שני של הדף
08:15- סיום שיעור
08:30- הגעה לכיתה 6487 בקומת כיתות על שם הלן קלר
מנטור- שירן עמר
4 משתתפים בשיעור- המשתתפים כתובים בצדו השני של הדף
שעת ממם-כל ההסברים על מה הן השעות בצד שני של הדף
09:15- סיום שיעור
09:30- ארוחת בוקר, זמן חופשי
09:50- סיום ארוחת בוקר, זמן חופשי
10:00- הגעה לחדר החיים 8671 בקומת כיתות סוגי חדרים על שם שיר נייס
מנטור- אולי ריין
שיעור פרטי-
שעת קידום לעתיד-כל ההסברים על מה הן השעות בצד השני של הדף
11:00- סיום שיעור
11:15-הגעה לכיתה 9411 בקומת כיתות על שם שי ארי
מנטור- סופי מליס
2 משתתפים בשיעור-המשתתפים כתובים בצדו השני של הדף
שעת אלף- כל ההסברים על מה הן השעות בצד השני של הדף
11:45- סיום שיעור
בהצלחה!!
אם ישנם בעיות או שינויים שלא מעודכנים, נא לפנות לרובוט ההנהלה- *26264
ואם ישנם שינויים שאינכם מעוניינים למסור לרובוט שלחו למספר-*3126264
ובצדו השני של הדף-
שיעורו של רון סברי-
8 המשתתפים בשיעור-
תום רובין
שוהם ריוס
קדם אלרוי
תומר ארי
עומר בן
חיים רוביגרסב
אור ריסאן
אן שיר
שעת אס זוהי שעת- אנגלית, ספרות
שיעורה של שירן עמר-
4 המשתתפים בשיעור-
תום רובין
תומר ארי
אלי בן
עומר בן
שעת מ"מ זוהי שעת- מתמטיקה, מדעים
שיעורו של אולי ריין-
שיעור פרטי
שעת קידום לעתיד זוהי שעת- ילדים מתקדמים בטכנולוגיה, מתמטיקה, ורעיונות מיוחדים, מפתחים סטארטאפים
שיעורה של סופי מליס-
2 המשתתפים בשיעור-
תום רובין
אור ריסאן
שעת אלף זוהי שעת- של"ח והיסטוריה
אוקיי, אז אני באמת מניח שלא הבנתם מה הדבר המוזר שכתוב, וזה לא רק בגלל שאתם לא מכירים את הבית ספר שלי, ואת שיטת הלימוד, ואת הכרטיסיות בוקר האלה-שדרך אגב, השם שלהם זה בוקר מוערך שם טיפשי אם תשאלו אותי, אבל לא שואלים- גם ילדים שמכירים את הכרטיסייה ואת שיטת הלימוד לא בטוח מבינים מה מוזר, מה שמוזר הוא (ואני יודע שזה דבר שנראה סופר אקראי ולא מוזר,אבל אני לא סתם מדמיין) השם אור ריסאן.
ולא, זה שאני איזה נער כזה מטומטם, שמשעמם לו והוא מחפש תעלומות כמו בספרים, אני לא אחד כזה.
פשוט, ריסאן, זה שם של מין קבוצה כזאת של אנשים שיש להם כל מיני מטרות שהם חושבים שיקדמו את העולם, והממשלה לא רואה לנכון לעשות שינוי, או להתעסק בזה, או שפשוט לא מצליחים והם מנסים לעשות את זה בעצמם.
בקיצור, אני מעריץ אותם, ויש עוד פרט שולי- הקבוצה הזאת היא שמועה, שהתחילה באיזה סדרת ספרים- שומרת הערים האבודות, שבה יש איזה ארגון 'הברבור השחור' שמנסה להביא את העולם שלהם למקום טוב יותר, והמועצה (הממשלה של העולם שם) לא רואה לנכון לטפל ולשנות בכל הבעיות, היא בעצם לא רוצה לראות את הבעיות, הם כל הזמן משכנעים את עצמם שהעולם מושלם- ויש שמועה שהקימו ארגון אמיתי כזה שקוראים לו ריסאן, השמועה הגיע מפני שיש 5 בתי ספר בארץ כל בית ספר ענקקקקק! הרבה יותר ממה שאתם מדמיינים, ויש מליוני מנטורים- מורים כמו שאתם מכירים את זה,הם אוהבים ללמד, אנחנו אוהבים ללמוד, יש משכורת טובה, טובה מאד, וכולם נהנים, וכל זה בגלל שיטת הלימוד החדשה שלפי ההבנה של העולם נוסדה בזכות הארגון ריסאן, שבמקום פשוט להגיד ששיטת הלימוד הישנה לא טובה, הם ישבו, וחשבו, לעומק, מעשי, איזה שיטת לימוד יכולה להצליח.
וברגע שהיה להם את הכל, הם הסבירו לאנשים, ושלחו מכתב לממשלה, שחתום על שמם (שמם החתום במכתב-"ארגון ריסאן" היה הרמז היחיד לאנשים האלה שפיתחו את שיטת הלימוד, וזה הפרט היחיד שהוביל לשמועה) וזה הצליח. ברגע שהממשלה ראתה את זה בצורה כל כך מעשית הם לקחו את זה בידיים, ומימשו את זה.
אז אחרי שהגעתי לבית הספר וקיבלתי את הבוקר מוערך, הלכתי לשעת אס, וישר ראיתי מי זו אור, כי היא חדשה. היא עם שיער חום, ועיניים חומות, ויש לה קמט קבוע של דאגה בין הגבות (בתכנית הלימוד החדשה, תכננו אותה כך, שכשתלמיד רוצה לערוך שינויים בזמני הלמידה שלו, הוא יכול כל 3 שבועות. הוא פשוט עובר לשיעור עם אותו מנטור, ושמלמדים בו את אותו חומר רק בזמן אחר, ולכן גם עם ילדים אחרים)
הלכתי לשיעור מ"מ, ואז להפסקה, ואזז, היה לי שיעור קידום לעתיד, והוא היה אדירר, ואחרי זה היה שיעור רק עם אור, בשעת אלף, הגעתי למסדרון, ופתאום פשוט לא הצלחתי למצוא את הכיתה, היתה לי סחרחורת מוזרה, ו…איבדתי את ההכרה.
הדבר הבא שאני זוכר הוא…עיניים חומות, ושיער חום, פנים מודאגות, ושמעתי קולות-
"הוא היה אמור להתעורר כבר"
הקול הזה היה מוכר …
"תני לזה זמן, לא הכל לפי השעון בחיים"
שמעתי קול נוסף וצפצפני במיוחד.
"לא הכל לפי השעון?! זה בן אדם, מי שאתה מדבר עליו, מראש התנגדתי לרעיון לעשות לו את התרגיל הזה"
"ה'תרגיל הזה' הוא הדרך הכי בטוחה לעשות את זה, ואת יודעת את זה הכי טוב מכולם, לפרט?"
"אין צורך, אני רק מקווה שאף אחד אחר מהכיתה לא שם לב כשעשיתי לו את זה"
"מה ישימו לב? שאת מחדירה לו לאוזן גלולה? נו באמת, אפילו 2 הטירונים יכולים לעשות את זה בלי שיראו אותם, למרות ש…טוב, אלה, מיוחדים.."
"מוזרים אתה מתכוון"
"זה שיש להם הומור לא אומר שהם מוזרים! גם אם ההומור שלהם לפעמים קצת…."
"מוזר?"
"טוב כן, מוזר די מסביר את ההומור שלהם במילה אחת"
הפניתי את מבטי לעבר הקול הצפצפני, וראיתי שזה איש בשנות השלושים שלו, בעל שיער חום, ועיניים ירוקות.
"היי הנה, הוא התעורר, תראה"
"אווו, היי בחורצ'יק"
ראיתי את האיש מנופף את ידיו אל מול הפנים שלי.
ואז התחלתי להתיישב, לאט, לאט.
הייתה שם כורסא סגולה, ממש לידי, התיישבתי עליה.
הסתכלתי על האיש, ופתאום נזכרתי, איזה סתום אני! שכחתי, אני…
הייתי בדרך ל…איפה הייתי בדרך?..אה כן, לשיעור עם אור…אור!
זאת אור, הילדה הזאת, עם השיער החום והעיניים החומות, זאת…היא.
"אור?" שאלתי
האיש הסתכל על אור במבט שואל ואמר לה-
"אור?"
ואור ענתה לו-
"כן, זה השם שלי בבית ספר שם…ואל תסתכל כליי, אני לא זו שהמציאה את זה, דבר עם מר עיניים כחולות-"
"מר עיניים כחולות?!" התפרצתי, וחייכתי בלי שליטה, כשהייתי קטן, היתה לי בובה, שהיו לה עיניים חומות, ולא הבנתי בדיוק, וחשבתי שחום- אומרים כחול…
אז אמרתי לאמא ואבא שלי 'עיניים כחולות'
ומאז נדבק לו השם מר עיניים כחולות, למרות שאין לו עיניים כחולות, תכף יגידו לי שגם למר עיניים כחולות שהם מדברים, אין עיניים כחולות (חשוב לציין שמר עיניים כחולות- הוא בובת קוף, אז אני מקווה שהם לא עד כדי כך דומים) .
שאלתי אותם-"תנו לי לנחש, למר עיניים כחולות, אין עיניים כחולות?"
אני לא יודע למה אמרתי את זה, זה יכל להיכנס לרשימת 10 הדברים הכי מביכים שאמרתי…
פתאום שמתי לב שהאיש ואור (או שזה לא אור? אני מבולבל, בשבילי היא אור.) מחליפים מבטים מבוהלים.
"איך אתה…? מישהו הדליף! אף אחד לא יכל לדעת את זה…וזה הקוד שלו…מה עושים?"
האיש הסתכל במבט עוד יותר מבוהל על אור. האיש תפס אותי בשתי ידיים ושאל-
"מי סיפר לך?"
"אני…זה לא…היתה לי בובה ש…אוף צריך עכשיו את כל הסיפור? טוב אז כשהייתי קטן….."
וכך סיפרתי להם את כל מה שאמרתי לכם, פלוס הסוגריים!! הסוגריים זה הקטע הכי טוב בכל הסיפור.
ברגע שסיימתי לספר, שניהם חזרו לנשום וחייכו.
ואז, חזרתי לעצמי ושאלתי-
"אוקיי אז, מי אתם? למה אני לא הייתי בשיעור שעת אלף? מה עשיתם לי? ההורים שלי יודעים שאני כאן? טוב בעצם הם אף פעם לא יודעים איפה אני…לא שזה משנה…
אור, מי את? למה את היית בשיעור היום אם את לא באמת לומדת? למה את פה? מי אתה מר חבר של מר עיניים כחולות? איזה גלולה הכנסתם? מה אתם מתכננים? ומה אני קשור?"
"יש לך הרבה שאלות ילד.
אנחנו ארגון ריסאן, בטח חיברת אחד ועוד אחד בגלל השם משפחה של אור, שהיה כתוב בבוקר מוערך- שם טיפשי לכרטיסיות אגב, לא התחברתי- כתבנו את השם ריסאן כשם משפחה כדי לתת רמז, לא רעיון שלי, אז אל תסתכל עליי. לא היית בשיעור אלף, מפני שאנחנו גרמנו לך לא להיות בשיעור אלף. מה עשינו לך? אני חושב שהייתי רוצה להגיד שהחדרנו קצת מוח…סתם, זה לא האמת. אז, לא בדיוק עשינו לך משהו. לשאלתך אם ההורים שלך יודעים שאתה כאן אז התשובה היא לא. ואני מצטער בעקבות הוידוי על ההורים, אם הייתי פוגש אותם הייתי מנסה להחדיר בהם קצת מוח. אור, היא אחת מהמסדר, ההורים שלה היו במסדר והם היו גיבורים."
"היו?" שאלתי, ואז…הבנתי. "א…אני מצטער"
"כן, היו"-המשיך האיש-"אור לומדת פה"-האיש סימן עם הידיים לעבר המקום שבו ישבו. שדרך אגב פתאום תום שם לב שזה היה חדר גדול, עם קירות לבנים, רצפה אפורה, והיו בו כמה עציצים…נחמד למאורה (אין לי מושג אם זה מאורה) של ארגון חשאי (אין לי מושג אם הוא חשאי, אני לא ממש מצליח להבין פה דברים)-
"אור נשלחה על ידינו להביא אותך לפה, ועוד רגע נגיע לשאלה למה. אני חלק מהמסדר, מר עיניים כחולות, באופן מעשי, אחראי על המסדר. הכנסנו לך גלולה שאמורה לגרום לך לאבד את ההכרה לכמה זמן-"
"יותר זמן מהדרוש" התפרצה אור
"יותר זמן מהדרוש לטענת אור, לשאלתך מה אנחנו מתכננים, זו שאלה גדולה מידיי, אני אקח אותה ספציפית, כרגע אנחנו מנסים לעשות משהו ענק, הוא תמיד ישב כרעיון, ועכשיו אנחנו התחלתנו לעבוד עליו, אנחנו מחפשים משהו, שיכול לגרום לשלום בין ארצות, זה התחיל מהמלחמות, ובגלל כל הפיגועים עם הערבים, וכל הסיפורים האלה…כל מה שאנחנו כרגע כבר עבדנו עליו, חשאי ביותר, אבל הרעיון הכללי, הוא לנסות לתקשר עם המדינה השניה, בשפה שלה, זה בעצם מערכת, שמבינה מה השני מעריך, מאמין, ומנסה לתקשר איתו דרך זה, ולגרום לו להעריך אותנו, ולרצות להיות איתנו בשלום. יש משפט מהסדרה נינג'גו- 'הדרך הכי טובה להתמודד עם האויב שלך, היא להפוך אותו לחבר שלך' משהו בסגנון.
אין לי כרגע בדיוק דוגמאות איך זה יכול לעבוד, אבל כאן אתה נכנס לתמונה. בבקשה לא לשתף שום דבר ממה שאוציא מהפה, או ממה שהוצאתי, אני משתף אותך במידע חסוי לגמרי.
הממשלה עוקבת אחרי כל אדם ואדם, יש לה נתונים של אומץ, רחמנות, התמודדות במצבי לחץ, רמת איי קיו, סגנון לחימה, תכונות ועוד…ובמקרה, לא שמעת את זה אף פעם, ובעיקר לא ממני, יש לנו גישה לכל הנתונים האלה, ועוד מקרה, שהוא לא באמת מקרי, יש לך את הנתונים הטובים ביותר מכל הילדים בגילך, וגם מעל לגילך.
ואנחנו צריכים אותך איתנו.
הבאנו אותך לפה היום, כי רצינו להציע לך להצטרף אלינו, ולעשות שינויים ענקיים בעולם.
ולא בשביל הכבוד, ולא בשביל כסף, שום דבר מזה לא כלול פה. רק בשביל להפוך את העולם לטוב יותר.
כי תמיד יש לנו את הכוח והיכולת, רק שעכשיו הצטרפה גם האמונה, והאמצעים."
וזה המשפט שהתחיל את כל הסיפור הענק שלי-
"אתה בפנים?"
