שקט בסערה / אביעד ביטון


מַדּוּעַ לִיבִּי בּוֹהֶה אֶל תּוֹךְ הָאֲפֵלָה
בַּחוּץ הַכֹּל קֶסֶם:
שֶׁמֶשׁ מְחַיֶּכֶת, צִפּוֹרִים בְּצִיּוּצָם הָאָבִיב בְּשִׂיא
אַךְ
תִּקְווֹתַי נוֹשְׁרוֹת אַט אַט
כַּעֲלֵי שַׁלֶּכֶת
הַקֹּר חוֹדֵר לָעֶצֶם מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת הַסְּגוּרִים
(הֵם מְחַשְּׁבִים לְהִשָּׁבֵר מִטִּפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַכְּבֵדוֹת)
רַק רְעָמִים מפְרִים
אֶת הַדְּמָמָה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן