
כמו שאת/ יעל לוי
נסיכה, כזאת מושלמת ויפה. אבל מה אם לא? מה אם גם את נסיכה? את אולי לא הכי מושלמת או יפה, אבל את יפה וזה מספיק.

בין קירות סדוקים/ מעלה ליבי שטול
בין קירות סדוקים גבו נצמד אל הקיר הקר, חריצים מספרים סיפור מוכר. אצבעות נוגעות, עוקבות בדממה, והכאב שורט, מנחם בנשימה. על הרצפה פרחים קמלים, נעים

שלוש דפיקות / ידידיה דרייזין
שלוש דפיקות שלושה חיילים דפקו על דלת ביתנו, אמא מיהרה לומר: "רק רגע, מי זה? משה, תלך לראות מי זה בבקשה". "אמא, אלו שלושנ חיילים

מצפה רמון / מעיין מרדכייב
בלעתי כדור? כי אני בוכה בלי כאב קרני השמש מבהירים את גווני ההרים בעיני, ערבוב חולות זהיר, קצוות ההרים וענפים שורטים את רגלי, החום השורף

כאב/ כנרת אורי מוריס
בכל מקום שבו אני עובר הן נצמדות אלי פיסות פיסות, של כאב נצמדות, ולא מרפות אסור לך לשחרר, הן אומרות אתה חייב איתנו לכאוב הן

זיכרון/ עטרת תפארת ריכטר
הזיכרון הראשון שלי? הממ… זו שאלה טובה. יש לי כל כך הרבה זיכרונות, מההתחלה ועד עכשיו. אני מניחה שכאשר אתם אומרים 'זיכרון' אתם מתכוונים לתמונה,

פגום / תמר הודיה צ'אמה
נוֹלְדָה נְסִיכָה. נְסִיכָה טוֹבַת לֵב אַךְ מַשֶּׁהוּ בַּמַּרְאֶה שֶׁלָּהּ שׁוֹנֶה נְסִיכָה אֲהוּבָה אַךְ מַשֶּׁהוּ בַּשָּׂפָה הָיָה שָׁסוּעַ נְסִיכָה שֶׁל אִמָּא אַךְ מַשֶּׁהוּ בְּגוּפָהּ הָיָה לֹא

אם הייתי יודע/ לבנה בן שושן
אם הייתי יודע…. אם הייתי יודע שזה היום האחרון שלנו ביחד אז הייתי אומר לך את כל הדברים שמעולם לא אמרתי לך ,הייתי אומר לך

לבה השבור השלם / איילה ברויאר
שלוש דפיקות נחרצות, רועמות כהלמות ליבה בדממה החרישית, השלווה שתי דמויות שחוחות עטויות מדי זית אדם אחד שלא ישוב לראות את אור החמה המתנוצץ במימיי