לָדַעַת אֶת שְׁמוֹת אֲהוּבָתִי
מַאֲוַיֶּיהָ, מַרְכִּיבֶיהָ
אֶת כּוּר מַחְצַבְתָּהּ
נַחֲלֵי עוֹרְקֶיהָ, פִּסְגוֹתֶיהָ
מְקוֹר עֵינוֹתֶיהָ
יָפְיָהּ
שָׁרָשֶׁיהָ
נִתְחַבֵּק בְּעוֹז, בְּחֹם
שִׂיחַ דּוֹמֵם, עָצוּם.
אֶקְרָא אֶת שְׁמֵךְ
אָתוּר אַחַר מְקוֹם מִפְגַּשׁ
רַעְיָתִי
וּמָתַי אֶעֱשֶׂה אֲנִי לְמַעֲנֵךְ?
אַאֲרִיךְ יָמַיִךְ, אֶשְׁמְרֵךְ
אֲכַבֶּה כַּעֲסֵךְ
אֶרְחַץ גּוּפֵךְ
שַׁי אָבִיא לָךְ
נֵלֵד יְלָדִים אֵיתָנִים
נַשְׁקֶה אֹתָם
מִשָּׁרָשֵׁינוּ, מִמְּקוֹר חַיֵּינוּ
נִתֵּן לָהֶם יָד
נַצְמִיחַ, נְחַנֵּךְ
לַתּוֹרָה
וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים
פִּסְגוֹת הֶהָרִים הַמֻּשְׁלָגוֹת – הִנּוּמָתֵךְ
בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ – הָאִילָנוֹת
הַכֹּל אֶעֱשֶׂה בִּשְׁבִילֵךְ
הָאָרֶץ
אֵדַע אוֹתָךְ
תַּמָּתִי, רַעְיָתִי
אַרְצִי.
