אגיד תהילתך

אַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ

"סַעַר, תַּעֲלֶה חָזָן?" שָׁאַל מְנַחֵם הַגַּבַּאי.

תָּמִיד סַעַר עוֹלֶה, אַךְ הַפַּעַם יֵשׁ בְּעֵינָיו מִן "אוּלַי?".

עָלָה בְּצַעַד מֻרְגָּל אֶל הַבִּימָה, פָּתַח בְּמִנְחָה, פָתַח בִּנְעִימָה.

בְּ"אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי" הַכֹּל הָלַךְ כָּרָגִיל. קוֹלוֹ עָלָה וְיָרַד, וְהֵחֵל לַהֲפֹךְ נָזִיל.

אֶת עֲמִידָה רָץ כִּשְׁלוּחַ חֵץ, וּמִין מָסָךְ בְקוֹלוֹ חוֹצֵץ.

וּלְפֶתַע

"ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ?"

סִייֵּם אֶת הַפָּסוּק בְּסִימַן שְׁאֵלָה מַפְחִיד. הִכָּה בָּנוּ כְּמוֹ רַעַם וְאֶת הַתִּקְרָה הִרְעִיד.

וּכְמוֹ מַבּוּל הֵחֵל לִזְרֹם מִפָּסוּק לִפְסֹק, מְשַׁנֶּה הַבְָרוֹת כְּמוֹ עוֹשֶׂה צְחוֹק.

עֵינָיו הִצְטָרְפוּ לְזֶרֶם הַמִּלִּים, שֶׁהֲרֵי דַּוְקָא בַּלָּשׁוֹן מוּנָחִים חַיִּים.

"אַתָּה גִּבּוֹר" אָמַר בְּטוֹן מְלַגְלֵג,

עַל "בַּעַל גְּבוּרוֹת" וְ"לְהַחֲיוֹת מֵתִים" כְּאִלּוּ דִּלֵּג.

אֶת "נֶאֱמָן" אָמַר בְּקוֹל רָפֶה

וְאֶת אֱלוֹקֵינוּ מִ"אַתָּה קָדוֹשׁ"- אִישׁ לֹא יְרַפֵּא.

שָׁלַח בָּנוּ בְּרָקִים שֶׁל "חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת וְלֶאֱנוֹשׁ בִּינָה",

אֶת "הֲשִׁיבֵנוּ" חָרַץ בְּקוֹר וְחֹסֶר מַנְגִּינָה.

אֶת "סְלַח לָנוּ אָבִינוּ" כְּמוֹ יָרַק אֶל עֵבֶר הָאָרוֹן,

אֶת "רְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ" קָרָא בִּמְלָאוֹ גָּרוֹן.

כָּל הָעֵת הֵישִׁיר מַבָּט מֵעֵבֶר לַבָּמָה

כְּמוֹ דָּן בְּיוֹם כִּפּוּר אֶת מַעֲשֵׂה הָרִקְמָה.

רַק בְּ"רְפָאֵנוּ" וּבְ"בָּרֵךְ" דִּבֵּר כֹּה בְּרֹךְ

כְּאִלּוּ מִתְעַנֵּג וְקוֹרֵא לְאֵל – "תְּמֹךְ!".

אֶת "תְּקַע בְּשׁוֹפָר" הוּא אֵל עֶבְרֵנוּ נָהַם,

"בְּהָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ" כִּמְעַט נָדַם.

בְּ"וְלַמַּלְשִׁינִים" פָּצַח נְאוּם חוֹצֵב לְבָבוֹת

אֶת "עַל הַצַּדִּיקִים" הָרַג, הוֹתִירוֹ לִבְכּוֹת.

"וְלִירוּשָׁלַיִם" וְ"אֶת צֶמַח" יָרַק כְּבָרָק

צִוָּה זֹאת עָלֵינוּ בְּקוֹל קַר וְחָזָק.

אֶת "אָב הָרַחֲמָן" אָמַר נָבוֹךְ

כְּאִלּוּ שׁוֹקֵל עַד כַּמָּה רָאוּי לִשְׁפֹּךְ.

אֶת "רְצֵה" וְ"מוֹדִים"- הִשְׁאִיר לַאֲחֵרִים,

דְּחָפָם מִגְּרוֹנוֹ בְּקוֹל טָעוּן דַּרְדָּרִים.

בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים רִצֵּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה,

בְּ"שִׂים שָׁלוֹם" הִתְחַנֵּן לְנֶחָמָה.

אֶת הַקַּדִּישׁ אָמַר כָּרָגִיל, לֹא נָזִיל.

סִיֵּים אֶת תְּפִלָּתוֹ וְיָצָא.  לֹא יָשׁוּב אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת מָחָר

לֹא הָיָה לְסַעַר עוֹד מָה לוֹמַר.

עד כמה אהבת את היצירה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן