אני מביטה בעיניו
לבי הולם ודופק בקרבי.
"אוהב אותך לנצח"
אמר אהובי.
זה קרה לפני שנה,
בדיוק בחצות.
צבאנו הגן על העם,
מול כל הצבאות.
אהובי גויס למילואים,
לשרת את הצבא.
אילולא ידעתי שנשיקת הפרידה,
תהיה האחרונה.
לבי הולם ודופק בקרבי,
דאגתי מאוד.
לא האמנתי שאת אהובי
לא אראה עוד.
ישבתי לפני חצות, מול מסך הטלוויזיה,
לבי הולם ודופק בקרבי.
ושם, בין החללים,
ראיתי אותו, את אהובי.
