אז לכבוד שבועות, חג הביכורים
בין כל השיעורים
מצאתי את עצמי תוהה-
למי בעצם שייכת התורה?
ואיפה היא שורה?
ומתי יגיע תורה?
להתפרסם
אני מרגיש שמשהו בה מתכרסם
עכשיו
כשבכל עת, כל מי שרוצה אותה בא ונוטל
לוקח את מהותה, עץ החיים ובתוכו שותל
תגידו מה הולך פה? כאילו מה?
איך ייתכן שספר כל כך תהומי
מגיע עד לאיפה ולמי
שרוצה וחושק
זה נושק בביזיון
פעם הנבואה והחיזיון
היו דברים נדירים
נחלת נביאים אדירים, מורמים מעם
רק מי שקרא כתב אשורי
יכול היה לדעת את התורה לאשורה
ומי שלא היה יוצא מהשורה
והנה היא נוכחת
כאן, ובכל מקום
ולא קודחת ורותחת
על האדם השונה שקונה
אותה
שאל אותי חבר כשניסה לתרץ
למה את גורל בני עמו הוא חורץ
לרעה
אתה לא תיתן לאדם זר חצי מהתיק שלך, נכון?
אבל, רציתי להגיד לו, אבל
האם התורה היא התיק שלי?
אולי מה שמייחד אותה
זה היותה מונחת ונגישה
מותאמת לחיים ורגישה
לצרכים אנושיים
ומה עם הכבוד?
אולי מדובר ברמה אחרת של יוקרה
יוקרה שלא אומרת “רק לך שייכת התורה”
יוקרה שלא יוצרת הילה ומורא
של “רק לנו זה מגיע”
כי אולי כדי ללמוד צריך להזיע
אבל אם אתה משקיע
אז היא שלך
ועמך עמי ואלי אלך
כי אם משהו הוא טוב ואיכותי בפני
עצמו, הוא לא צריך חומה מפני
האדם האבד
כדי להתעלות ולהתכבד
