אחי, דמך עוד צורב באדמה,
בעזה הרחוקה, מול חומת האיבה
גיבור היית, באומץ עמדת
ובמו ידיך את העתיד ניסית לשנות
אך הרוח כבתה, הלהבה דעכה
ושמך עכשיו בליבי חקוק לעד
אני כותב לך: כמו לחש, כמו תפילה
שיחד נעמוד ביום שיבוא התקווה
האם שמעת את הבכי שנפל,
כשהעולם עצר כשהלב נקרע?
ידיי חלושות אך קולך בי נותר
כמנגינה עתיקה בתוך ליבי
כפיר היית באריות הלב,
אך אינני שוכח היית גם אח חבר
בעיניך ראיתי עולם שלם של חלומות
שנקטעו באחת אך ימשיכו לחיות
ולנו נותר רק לזכור לספר
את סיפור חייך ואת גבורתך הנושאת את כולנו.
