אל תעזביני / שולמית גילה

כל בעיותיי נשכחו כשהיא פסעה אל כיוון הדלת,

פתאום הייתה לי רק בעיה אחת.

ידעתי שהיא הייתה צריכה ללכת,

אך לא רציתי לשחררה.

הסתכלתי לכיוונה והתחננתי שתישאר איתי,

שלא תעזבני לבדי במלחמה.

היא לא אמרה דבר ,

רק הסתכלה לעברי במבט אחרון והלכה.

תחושותיי הלכו ונעלמו אט אט באפלה,

רק נשארו הדמעות המלוחות שנזלו על לחיי הקרה.

חיפשתי אותה בזיכרונותיי היפים ביותר,

היא נמצאה שם אך התעלמה ממני.

ניסיתי לצעוק לעברה,

אך היא כבר נעלמה.

הסתכלתי החוצה מעבר לחלון בניסיון למוצאה,

אך עמד שם רק עץ אחד עירום שעליו נשרו כבר בסתיו.