אל תשבו עלי שבעה לע”נ בן זוסמן הי”ד / הדר אור

כשקראתי את מכתבו של בן זוסמן, התרגשתימהצוואה שהשאיר למשפחתו וחביריו. הוא כתב שבמידה וייאלצו לשבת שבעה, הוא מבקש שיהפכו זאת ל”שבעה של חברים”. לא להתאבל על מותו אלא להיזכר ברגעים הטובים בחייו.

אל תשבו עליי שבעה/הדר אור
לעילוי נשמת רס”ל בן זוסמן הי”ד

אם תגלו שנאלצתי לעזוב
למקום שאליו לא תוכלו להגיע,
דעו לכם שזכיתי לאהוב
לשמוח ולכעוס, לשמור ולהשפיע.
אל תתייסרו על מותי, אל תתחרטו על תום חיי,
כי אני מבטיח שאינני מתחרט אף לרגע;
שבו זכיתי להגן ולנקום את דם אחיי.
על רגעים בהם הדגל כיסה אותי כמו אמא.
אל תחכו לי מול דלת שלא תיפתח-
המפתח אינו חבוי בעיר הזיכרונות.
וכמו שבלי שמש אמשיך אני לפרוח,
בקשתי היא שבלעדיי תמשיכו לשמוח.
אתם תיפלו ותקומו, ותיפלו בשנית;
הגשם ירד רק בעיתו.
אך תזכרו שלא נברא העולם כדי למלא שקעיו בדמעות,
והאדם לא נברא כדי להצר על אובדנו.

ואם נפלה ברשותי הזכות לבקשה אחת אחרונה,
לפני שניאלץ להיפרד באופן שהוא רק זמני,
ארצה לבקש שלאחר הקריאה,
תחייכו חיוך שמוקדש רק לי.