ארץ המלחמה והתקווה/ עדי דבך

השביעי לעשירי, סיפור של צער ותקווה.
קרב של ייאוש וגאווה.
ארץ של דמעות.
ארץ של גיבורים ומפוחדים.
ארץ שבה אנשים בוכים ומתמודדים.
פצצות וקרבות, אובדן חיים.
בני הארץ בעצמם, חיים בריב.
מה אם השלום יכול למלוך?
מה אם אנשים היו יכולים להתרחק מכל השנאה והפגיעה הזו ולהתאחד בחום?
קרב מפלג ומאחד.
״ניצחון״ מרפא ומפחיד.
קונפליקט שמזכיר לנו את ארצנו.

עד כמה אהבת את היצירה?

2 Responses

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן