בְמַדְבֵּקָה לע"נ שהם משה בן הרוש / טליה למבריצקי

הָיָה יוֹם גָּשׁוּם וְעָמַדְתִּי בַּתַּחֲנָה.
וְעַל אַחַת מִקִּירוֹת הַתַּחֲנָה מֻדְבֶּקֶת מַדְבֵּקָה.
וּבְמַדְבֵּקָה חַיָּל לָבוּשׁ מַדִּים,
עִם חִיּוּךְ זוֹרֵחַ עַל הַפָּנִים.
וְחוֹלְפוֹת כַּמָּה דַּקּוֹת, וּבַמַּדְבֵּקָה אֲנִי בּוֹהָה,
וַאֲפִלּוּ לֹא שָׂמָה לֵב,
שֶׁאֲנִי מְחַיֶּכֶת אֵלָיו בַּחֲזָרָה.
וַאֲנִי תּוֹהָה לְעַצְמִי מָה הָיָה קוֹרֶה, אִלּוּ יָדַע שֶׁיּוֹם אֶחָד יִהְיֶה דְּמוּת בְּמַדְבֵּקָה עַל קִיר הַתַּחֲנָה.
מְחַיֵּךְ וְשָׂמֵחַ כְּמוֹ שֶׁתָּמִיד הָיָה.
וְעִם כָּל חִיּוּךְ שָׁבוּר שֶׁל זִכָּרוֹן,
וְדִמְעָה מִגַּעֲגוּעַ.
הוּא שָׁזוּר בְּחַיֵּינוּ,
וּבְלִבֵּנוּ נָטוּעַ.
יֶלֶד יפיהיפה עִם חִיּוּךְ זוֹרֵחַ לֹא יָשׁוּב עוֹד לְטַיֵּל בָּרְחוֹב.
נוֹתְרָה רַק מַדְבֵּקָה עַל קִיר תַּחֲנָה.
וְגַעְגּוּעַ.

(לזכרו של סמ"ר שהם משה בן הרוש שנפל מות גיבורים בקרב קשה בכרם שלום.)