הוא הביט בי בעיניו
העצומות.
הסתכל ולא זז.
אני הסטתי את מבטי מפניו,
איך עיניי היו פקוחות.
כך עוברת שעה שעה.
ככה עוברים ימים.
מביטים אחד בשני ומסיטים,
עד שנעלמים.
"הכל זמני", "נצלי את הזמן",
כולם אומרים.
אך את מצבי עם קרוביי
אינם מבינים.
כמה קשה להסתכל על אחר
בלי מבט אחד להסיט.
כמה קשה כשמסתכלים בעינייך
בלי שאותו אחד באמת יביט.
כל יום שעובר אני כאן
מסתכלת בלי מצמוץ.
עכשיו לא אסיר מבטי ממנו
עד שישוב כחלוץ.
