בין שבטים באוהלים/ ענאל בצופין

בין שבטים באוהלים,

סימונים מובטחים על פני דגלים,

קול אחד בין האבק

קורא חזק ונאבק.

קריאה אחת בלתי נשמעת,

ובין שפתיו לוחש

משמעות מילותיו אינה מתבטאת,

והעם שותק כחרש.

המילים עוברות מעל ראשם

של הטועה והמטעה,

והוא שניסה להשפיע חוכמה

יושב ומחכה.

הוא לא ידע למה ממתין, הוא רק ישב והאזין.

אך ידע שמה יבוא יוכיח הדברים,

ובמותו ציווה לנו חיים.