ילד אחד היה, בר ליאור קראו לו.
"ברלי" כך כינו אותו חבריו.
במזכרת בתיה נולד
ובן יחיד היה להוריו.
הוא אהב לשחק כדורסל,
גם בילדותו וגם בנעוריו.
בצבא שירת בחטיבה 16 כנהג,
כשסיים את שירותו לדרום אמריקה טס
וכשחזר נכנס למסעדת a כטבח.
אי היה אפשר לפספס אותו,
את חיוכו המרוח על פניו.
הוא תמיד דאג להשרות אווירה טובה,
כל אדם שהכיר אותו התאהב בו מיד
כך מספרים חבריו
וזה מה שאני ממנו לעד אקח.
הוא אהב לחגוג ולשמוח,
כמה אירוני שזה הדבר האחרון שעשה..
כמו שזה נשמע, בשמחת תורה נגמר סיפור חיו.
אך הוא ממשיך להתקיים בכל אחד מחבריו.
הם פתחו בר, "בר לי" כך הם קוראים לו.
שם הם יושבים פעמיים בשבוע,
משחקים, שרים, רוקדים,
ממשיכים את השמחה שהייתה בו.
כדי להנציח את חברם שלא יחזור עוד.
בר ליאור נקמולי (ברלי) נרצח ב- 7.10 סמוך לגבול עזה במסיבת ה'נובה' ברעים. בן 27 היה במותו, השם יקום דמו.
