תָּמִיד אָמְרוּ לִי אַתְּ בַּת שֶׁל מֶלֶךְ
אֲנִי נְסִיכָה, נְסִיכוֹת לֹא בּוֹכוֹת
הַכְּאֵב צוֹרֵם בְּגוּפִי, הַכְּאֵב מְשַׁתֵּק
קָשֶׁה לִי לִרְאוֹת בָּעֵינַיִם
אוֹמְרִים לִי לִהְיוֹת חֲזָקָה זֶה יַעֲבֹר
אֲבָל קָשֶׁה לִי
אֲנִי לוֹחֶשֶׁת לְעַצְמִי נְסִיכוֹת לֹא בּוֹכוֹת
וְשׁוּב פַּעַם זֶה מַכָּה בְּעוֹצְמָהּ
אֲנִי כְּבָר נֶחְלֶשֶׁת, מְנַסָּה לִהְיוֹת חֲזָקָה
הָרַעַד כִּמְעַט מְשַׁתֵּק וְהַפַּחַד מִתְעַצֵּם
מַזְכִּירָה לְעַצְמִי כְּאֵב זֶה מְחַשֵּׁל
וּבֵינְתַיִם הַחַיִּים מַמְשִׁיכִים
עוֹד שִׁעוּרִים עוֹד לִמּוּדִים
מַתְחִילָה גַּם לְהִתְנַדֵּב, מַדְרִיכָה וְזֶה
בֵּינְתַיִם הַכְּאֵב מִשְׁתַּכֵּךְ אוּלַי גַּם טִפָּה נֶעֱלַם
אֲנִי כְּבָר חֲזָקָה
אַךְ לִפְעָמִים אֲנִי עֲדַיִן מְנַסָּה לְהַזְכִּיר לְעַצְמִי
נְסִיכוֹת לֹא בּוֹכוֹת
אֲבָל אֲנִי גַּם בַּת שֶׁל מֶלֶךְ, אַבָּא שֶׁלִּי שׁוֹמֵר עָלַי
אִכְפַּת לוֹ מִמֶּנִּי
אָז אוּלַי רַק אוּלַי
גַּם לַנְּסִיכָה מֻתָּר לִבְכּוֹת?
