געֲגוּעַ
פִּיצּוּץ בָּרֶקַע. אֲנִי רָץ יָחֵף בְּסִמְטָאוֹת יְרוּשָׁלַיִם הַכֹּה מֻוכָּרִים לִי. עוֹד 2 רְחוֹבוֹת. רְחוֹב אֶחָד אַחֲרוֹן. הִנֵּה. אֲנִי צָרִיךְ אֶת בֵּית ל"ו. עוֹד פִּיצוּץ בָּרֶקַע. אֲנִי מַגְבִּיר אֶת קֶצֶב הָרִיצָה. ל"ב, ל"ג, ל"ד, ל"ה, ו – הִנֵּה ל"ו. אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת בַּחֲבָטָה. הַבַּיִת רֵיק, כַּצָּפוּי. אֲנִי מְדַלֵּג בַּמַּדְרֵגוֹת לְמַעְלָה, שְׁתַּיִים שְׁתַּיִים. הִנֵּה דֶּלֶת הָעֵץ הַכְּבֵדָה. אֲנִי פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר אֶת הַמְּגֵרוֹת, בְּחִיפּוּשׂ אַחַר מַפְתֵּחַ הַדֶּלֶת. לֹא. רֶגַע. אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיפֹה זֶה. אָרוֹן שְׁלִישִׁי מְגֵירָה רְבִיעִית. אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַמְּגֵירָה בְּמַאֲמָץ וּמוֹצֵא שָׁם אֶת הַמַּפְתֵּחַ. אֲנִי מְמַהֵר לְדֶלֶת הָעֵץ הַכְּבֵדָה, וּמַכְנִיס אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְחוֹר הַמַּנְעוּל. הַדֶּלֶת לֹא נִפְתַּחַת בְּקַלּוּת, אֲבָל אֲנִי מַצְלִיחַ לִפְתּוֹחַ. אֲנִי מֵצִיץ לַחֶדֶר. כָּל הַחֶדֶר מָלֵא בְּמַפְתְּחוֹת בְּכָל הַגְּדָלִים וְהַצּוּרוֹת. אֲבָל כֻּולָּם מַפְתְּחוֹת זָהָב. אֲנִי מַכְנִיס אֶת כֻּולָּם לַשַּׂק הַגָּדוֹל בִּמְהִירוּת, וְיוֹצֵא מֵהַחֶדֶר. אֲנִי מְמַהֵר לָצֵאת מֵהַבַּיִת. בַּחוּץ, מְדַבֵּר קוֹל קַר. "הִנֵּה הַבַּיִת, פּוֹצְצוּ אוֹתוֹ!" אֲנִי קוֹפֵץ מֵהַחַלּוֹן שֶׁבְּרֶקַע הַקּוֹל פּוֹקֵד "אֵשׁ!!" וְהַבַּיִת מִתְפּוֹצֵץ לְאַלְפֵי חֲתִיכוֹת בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל מֵאֲחוֹרֵי, בְּעוֹד אֲנִי חוֹמֵק בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת לְעֵבֶר מְחוֹז חֶפְצִי. הַמְּשִׂימָה הֻוכְתְּרָה בְּהַצְלָחָה.
+++
תַּאֲרִיךְ – ט' אָב ג'תתכ"ח (7.68 לְמִנְיָנָם)
מָקוֹם – יְרוּשָׁלַיִם- בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֵשׁ, לֹא רָאִיתִי בְּחַיַּי. בְּכָל מָקוֹם בִּירוּשָׁלַיִם מַשֶּׁהוּ בּוֹעֵר. כָּאן זֶה הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַבָּתִּים מִסָּבִיב. שָׁם זֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הָעֶלְיוֹנִים, וְשָׁם זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אֲבָל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עֲדַיִן לֹא נִשְׂרַף, כִּי אֲנַחְנוּ, הַכֹּהֲנִים, מְגִנִּים עָלָיו בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ מִפְּנֵי הָרוֹמָאִים הַטְּמֵאִים הָאֵלּוּ. אֲבָל נִרְאֶה שֶׁאֲנַחְנוּ מַפְסִידִים. לָכֵן שָׁלְחוּ אוֹתָנוּ, פִּרְחֵי הַכְּהֻנָּה, לְהָבִיא אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְלִנְעֹל אֶת דַּלְתוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אֲנִי רָץ מִתְנַשֵּׁף בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב. תֶּכֶף, מֵעֵבֶר לָעִקּוּל, אֲנִי אֶרְאֶה אוֹתוֹ, אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מִתְנַשֵּׁף, אֲנִי נֶעֱצַר לָנוּחַ בְּסוֹף הָעֲלִיָּה. אֲנִי מֵרִים אֶת הָרֹאשׁ כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלִנְסֹךְ בִּי כּוֹחוֹת. אֲבָל מָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה, זֶה אָיֹם וְנוֹרָא. עַל רֶקַע הִשְׁקִיעָה, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עוֹלָה בָּאֵשׁ. אֲנִי פּוֹעֵר אֶת פִּי כַּמָּה רְגָעִים, וְאָז מִתְמוֹטֵט עַל הַמִּדְרָכָה וּפוֹרֵץ בִּבְכִי מַר. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכָּל כָּךְ אָהַבְתִּי, מַאֲכֹלֶת אֵשׁ. אֲנִי מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי, נֶעֱמָד, וּמַמְשִׁיךְ לָרוּץ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּשְׂרַף. כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעַ וְרוֹאֶה אֶת כָּל הַטֶּבַח, אֲנִי יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת. אֲנִי עוֹלָה עַל גַּג הַהֵיכָל, מַבִּיט מַטָּה, וְאָז מַבִּיט מַעְלָה, לַשָּׁמַיִם הַאֲדֻמִּים, וְצוֹעֵק. "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!! לֹא הָיִינוּ גִּזְבָּרִים נֶאֱמָנִים, וְנָתְנוּ לַגּוֹיִים הַטְּמֵאִים הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה, לְהִכָּנֵס פְּנִימָה. קַח אֶת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁלְּךָ, שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ אֵיךְ לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם!" וְאָז, זָרַקְתִּי אֶת הַשַּׂק לְמַעְלָה. לֹא רָאִיתִי מָה קָרָה לוֹ, כִּי רֶגַע אַחֲרֵי, הֵבַנְתִּי שֶׁגַּם אִם אֶשְׂרֹד, לֹא אוּכַל לִחְיוֹת אֶת חַיַּי לְלֹא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָז קָפַצְתִּי מַטָּה, לַלֶּהָבוֹת הַבּוֹעֲרוֹת עַל רֶקַע הַשָּׁמַיִם הַאֲדֻמִּים בְּעוֹדִי צוֹעֵק "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד!!" וּמֵבִין שֶׁיְּהוּדִים, לְעוֹלָם לֹא יִשְׁכְּחוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אַחַר כָּךְ, כְּבָר לֹא זָכַרְתִּי כְּלוּם.
+++
תַּאֲרִיךְ – בְּקֵרוּב ג'תת"ל (70 לְמִנְיָנָם)
מָקוֹם – יְרוּשָׁלַיִם- הַר הַצּוֹפִים- הַר הַבַּיִת
הָעֲלִיָּה הַזֹּאת, הִיא מַמָּשׁ לֹא לָאָדָם בְּגִילִי. אֲנִי, עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, כְּבָר בֶּן 70 שָׁנָה, עוֹלֶה עִם חֲבֵרִי ר' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבּוֹתַי הַגְּדוֹלִים, רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁלָּהֶם, בָּטוּחַ הָעֲלִיָּה קָשָׁה יוֹתֵר. הִנֵּה, עוֹד כַּמָּה צְעָדִים, וְהִגַּעְנוּ אֶל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים. עָמַדְתִּי שָׁם, מַבִּיט בְּהֶלֶם עַל יְרוּשָׁלַיִם הַחֲרֵבָה, וּכְמוֹ חֲבֵרִי וְרַבּוֹתַי, הָאִינְסְטִינְקְט הָרִאשׁוֹנִי שֶׁלָּנוּ הָיָה לִקְרֹעַ אֶת הַבְּגָדִים, וְזֶה מָה שֶׁאָכֵן עָשִׂינוּ. עָמַדְנוּ שָׁם כַּמָּה דַּקּוֹת, עַד שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל זֵרֵז אוֹתָנוּ. "בּוֹאוּ, חֲבֵרַי. בּוֹאוּ נִתְקַדֵּם לְהַר הַבַּיִת עַצְמוֹ." וְשׁוּב, יָרַדְנוּ וְעָלֵינוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְהַר הַבַּיִת. וְאָז, בִּשְׁבִיל לִצְחֹק לָנוּ בִּפְנִים, כְּשֶׁעוֹד אֲנַחְנוּ כּוֹאֲבִים עַל הַחֻרְבָּן וְעַל הָאֵפֶר שֶׁפַּעַם הָיָה מִקְדָּשׁ, יוֹצֵא כֶּלֶב גָּדוֹל וְנוֹהֵם מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וּמַתְחִיל לָרוּץ לְעֶבְרֵנוּ. אֲנִי, ר' יְהוֹשֻׁעַ, וְר' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, רַצְנוּ לְכָל כִּוּוּן בְּעוֹדֶנּוּ, בּוֹכִים וְצוֹעֲקִים מֵהַכֶּלֶב הַנּוֹרָא. אוּלָם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הִבִּיט לְתוֹךְ עֵינָיו שֶׁל הַכֶּלֶב, וְאָמַר "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ". וְהַכֶּלֶב, מִיָּד שֶׁשָּׁמַע פָּסוּק זֶה, עָצַר, נִשְׁכָּב עַל הָרִצְפָּה, וְהִתְחִיל לְגַרְגֵּר כְּחָתוּל קָטָן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הֵסִיט אֶת מַבָּטוֹ אֵלֵינוּ וְאָמַר "כֶּלֶב זֶה הוּא שָׁלִיחַ הקב"ה לְהָגֵן עַל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. אוּלָם אֵינֶנִּי מֵבִין. וְכִי אֵין שְׁלִיחִים לַמָּקוֹם, מַדּוּעַ הקב"ה, שׁוֹלֵחַ חַיָּה טְמֵאָה לִשְׁמֹר עַל קָדָשָׁיו?" סִיֵּם וְעֶצֶב עָמֹק נִשְׁקָף מֵעֵינָיו. כֻּלָּם הַנְּהֵנוּ, וְנִרְאֶה כִּי הֵם בַּדֶּרֶךְ לִבְכּוֹת. אֲבָל אֲנִי הֵבַנְתִּי. "מָה הַשְּׁאֵלָה?" אָמַרְתִּי, "וְכִי לֹא בָּרוּר לָכֶם מַדּוּעַ הקב"ה שָׁלַח חַיָּה טְמֵאָה כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל מָקוֹם כֹּה קָדוֹשׁ? הקב"ה רָצָה לְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ, וּלְהַגִּיד לָנוּ, שֶׁהַגְּאֻלָּה בֹּא תָּבוֹא! מִכֵּיוָן שֶׁאוּרִיָּה הַנָּבִיא אוֹמֵר, שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי יֵחָרֵב, וְחַיּוֹת טְמֵאוֹת יֵלְכוּ בּוֹ. וְעַכְשָׁו, שֶׁכָּתוּב זֶה הִתְקַיֵּם, אֲנִי סָבוּר וּבָטוּחַ שֶׁגַּם מָה שֶׁזְּכַרְיָה הַנָּבִיא אָמַר יִתְקַיֵּם! שֶׁעֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, וְהַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה תָּבוֹא, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד צָרוֹת! כָּעֵת אַתֶּם מְבִינִים?" חָתַמְתִּי. חֲבֵרַי הִסְתַּכְּלוּ עָלַי בְּמַבָּט שֶׁל תּוֹדָה וְאָמְרוּ "עֲקִיבָא, נִחַמְתָּנוּ". וַאֲנִי הֵבַנְתִּי, שֶׁעַד אַחֲרִית הַיָּמִים, הַגַּעֲגוּעַ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לֹא יִפָּסֵק.
+++
תַּאֲרִיךְ – ו' חֶשְׁוָן ד'תתקכ"ו
מָקוֹם – יְרוּשָׁלַיִם- הַר הַבַּיִת
מִי הָיָה מַאֲמִין. הַיּוֹם, יוֹם חֲמִישִׁי, אֲנִי מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן, כָּאן, בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, עוֹלֶה לְהַר הַבַּיִת לְהִתְפַּלֵּל שָׁם עַל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל הַשַּׁבָּת הַשְּׁכִינָה. מָקוֹם, בּוֹ אַלְפֵי יְהוּדִים הַיּוֹם מְקַוִּים וּמְצַפִּים לְהַגִּיעַ לְשָׁם, אוֹ אֲפִלּוּ רַק לִרְאוֹת אוֹתוֹ. הוּא לֹא נִרְאֶה יוֹתֵר מִדַּי מַרְשִׁים. רַק אֵיזֶה מִבְנֶה שֶׁבָּנוּ הַמֻּסְלְמִים כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁהֵם שׁוֹלְטִים בַּמָּקוֹם. וְיֵשׁ שָׁם גַּם הֲמוֹן אֲבָנִים שְׁבוּרוֹת. אֲנִי עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת הַשְּׁבוּרוֹת, וּמַגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיְתָה רַחֲבַת הַר הַבַּיִת. אֲנִי נֶעֱצַר, יוֹדֵעַ מָה הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָסוּר לִי לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְקַדֵּם. אֲנִי מִסְתַּכֵּל שׁוּב עַל הַחֻרְבוֹת וּפוֹרֵץ בִּבְכִי מַר. אֲנִי לֹא זוֹכֵר כַּמָּה זְמַן יָשַׁבְתִּי שָׁם וּמֵרַרְתִּי בִּבְכִי, אֲבָל זֶה נָרָאלִי הָיָה כַּמָּה שָׁעוֹת טוֹבוֹת. אַחַר כָּךְ נָשָׂאתִי תְּפִלָּה לְבוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיָּבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ וְנִזְכֶּה לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כְּשֶׁיָּצָאתִי, הֶחְלַטְתִּי לָשִׂים אֶת יוֹם זֶה, ו' חֶשְׁוָן, לְיוֹם טוֹב שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה עַל כָּךְ שהקב"ה הֱבִיאַנִי לְכָאן, לִמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ. הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹתֵר לַיְּהוּדִים וּבִכְלָל. הַמָּקוֹם שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִפָּסֵק הַגַּעֲגוּעַ אֵלָיו.
+++
תַּאֲרִיךְ – ט' בְּאָב התקע"ב (7. 1812 לְמִנְיָנָם)
מָקוֹם – עֲיָרָה יְהוּדִית בְּרוּסְיָה
הַתְּבוּסָה הַזֹּאת, פָּשׁוּט עָלְתָה לִי עַל הָעֲצַבִּים. אַחֲרֵי נִצְחוֹנוֹת מַרְשִׁימִים מוּל הַצָּבָא הָרוּסִי, פָּשׁוּט לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְהֶפְסֵד כָּזֶה מֵבִישׁ, אֲבָל זֹאת הַמְּצִיאוּת. נֶעֱמַדְתִּי מוּל מֵאוֹת אַלְפֵי חַיָּלִים וְצָעַקְתִּי "חַיָּלִים יְקָרִים! כָּרֶגַע, לֹא הִצְלַחְנוּ לִכְבֹּשׁ אֶת מוֹסְקְבָה. אֲבָל יוֹם יָבוֹא וְנַצְלִיחַ! וּבֵינְתַיִם, נַחֲזֹר לְמַחֲנֶה 2 עַד שֶׁאֲנִי אַחְלִיט שֶׁנִּתְקַדֵּם לִתְקִיפָה!" הַחַיָּלִים נִשְׁמְעוּ מְאוֹד מְאֻכְזָבִים. אֲבָל מָה יֵשׁ כְּבָר לַעֲשׂוֹת? נָתַתִּי לִצְבָאִי לְהִתְקַדֵּם לִפְנֵי לְמַחֲנֶה 2, בִּזְמַן שֶׁאֲנִי הָלַכְתִּי בַּסּוֹף. אֵיךְ אֲנִי אוֹהֵב לִהְיוֹת בַּסּוֹף, לַחֲשֹׁב עַל הַחַיִּים, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הַנּוֹף. עַל הַשְּׁלָגִים הַלְּבָנִים וְהַיָּפִים, עַל יְעָרוֹת הַכְּפוֹר הַגְּדוֹלִים, וְגַם עַל סְתָם עֲיָרוֹת לְיַד. כְּמוֹ הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת, שֶׁנִּרְאֵית שֶׁל יְהוּדִים, אֲבָל מִשּׁוּם מָה, לֹא דָּלַק שׁוּם אוֹר בַּכְּפָר. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁטָּבְחוּ בַּיְּהוּדִים? אֲנִי לֹא אוֹהֵב אֶת זֶה. "רַכָּב" קָרָאתִי "פְּנֵה לַעֲיָרָה זֹאת שֶׁנִּמְצֵאת מִיָּמִין!" הָרַכָּב כַּמּוּבָן עָשָׂה כְּמִצְוָתִי, וְנָטָה עִם הַכִּרְכָּרָה יָמִינָה. אַחֲרֵי דָּהֲרָה שֶׁל מִסְפַּר דַּקּוֹת, הִגַּעְנוּ. כָּל הַכְּפָר הָיָה חָשׁוּךְ. הוֹרָתִי לְרַכָּב לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין בָּתֵּי הַכְּפָר, אוּלַי אֶמְצָא בַּיִת עִם אוֹר. וְאָכֵן, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם, דָּלַק אוֹר עָמוּם. "עֲצֹר" הִכְרַזְתִּי "אֲנִי רוֹצֶה רֶגַע לָרֶדֶת לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ". יָרַדְתִּי מֵהַכִּרְכָּרָה, וְהִתְקַדַּמְתִּי לְעֵבֶר הַדֶּלֶת הַגְּדוֹלָה. פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, וּמָה שֶׁרָאִיתִי שָׁם הָיָה מַרְאֶה כָּל כָּךְ תָּמוּהַּ. כָּל הַיְּהוּדִים יָשְׁבוּ עַל הָרִצְפָּה וּמֵרְרוּ בִּבְכִי. "מָה קָרָה?" שָׁאַלְתִּי אוֹתָם "מַדּוּעַ אַתֶּם כֹּה עֲצוּבִים, הַאִם מִישֶׁהוּ טַבָּח בָּכֶם? רַק תַּגִּידוּ, וַאֲנִי אֶתְקֹף אוֹתוֹ!" הַיְּהוּדִים הִסְתַּכְּלוּ עָלַי בְּמַבָּט עָצוּב, בִּזְמַן שֶׁאַחַד הָאֲנָשִׁים, נִרְאָה כְּרֹאשׁ הַמָּקוֹם, אָמַר. "אָכֵן, טָבְחוּ בָּנוּ, וְשָׂרְפוּ אֶת בָּתֵּינוּ וְאֶת הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁל אֱלֹהֵינוּ." "מָה?" קָרָאתִי בְּזַעַם "מִי זֶה הָיָה? אֲנִי אֶשְׁבֹּר אוֹתוֹ. אֶעֱרֹף אֶת רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו! לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים זֶה קָרָה?" "לֹא לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים. לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים." עָנָה "לִפְנֵי כַּמָּה? שָׁאַלְתִּי "שָׁנָה? שְׁנָתַיִם?" "לִפְנֵי כְּ1800 שָׁנָה" הֵשִׁיב. "מָה??" אָמַרְתִּי. נֶחֱרַב לָכֶם הַבַּיִת שֶׁל אֱלֹהֵיכֶם לִפְנֵי 1800 שָׁנָה, וְאַתֶּם עֲדַיִן מַמְשִׁיכִים לִבְכּוֹת עָלָיו? רַק עַם שֶׁיּוֹדֵעַ לִבְכּוֹת עַל עֲבָרוֹ, לְאַחַר זְמַן כֹּה מְמֻשָּׁךְ, יוּכַל לִשְׂרֹד גַּם אֶת הֶעָתִיד הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר". פָּסַקְתִּי, וְקָלַטְתִּי, שֶׁעַד שֶׁהַבַּיִת שֶׁל אֱלֹהֵיהֶם לֹא יִבָּנֶה, הֵם לֹא יַפְסִיקוּ לִבְכּוֹת.
+++
תַּאֲרִיךְ – לֹא יָדוּעַ
מָקוֹם – בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
תְּחִיַּת הַמֵּתִים קָרְתָה רַק אֶתְמוֹל. רַק אֶתְמוֹל הַמָּשִׁיחַ בָּא וְהִכְרִיז עַל הַשַּׁבָּת הַשְּׁכִינָה וַהֲקָמַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְעִם מִלְיַארְדֵּי הָאֲנָשִׁים, עוֹמְדִים גַּם אוֹתוֹ פֶּרַח כְּהֻנָּה, ר' עֲקִיבָא, ר' יְהוֹשֻׁעַ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל, ר' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הָרַמְבָּ"ם, וְגַם יְהוּדֵי הָעֲיָרָה בְּרוּסְיָה. כֻּלָּם מִסְתַּכְּלִים עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּמַבָּט שֶׁל פְּלִיאָה וְגַעְגּוּעַ שֶׁנִּגְמַר. וְכֻלָּם אוֹמְרִים פֶּה אֶחָד "בָּרוּךְ אַתָּה…שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיַּמְנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְמַן הַזֶּה." אֶת הַבְּכִי שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, אַף אֶחָד לֹא יִשְׁכַּח.
