דמיון הכוכבים / סיון שחר

את מביטה למעלה מסתכלת על הכוכבים,
מתרכזת באחד וכולם נעלמים.
את רוצה להעלם אל תוך הצללים, לחיות למעלה מעל העננים.
שם הכל נראה פשוט ליד הכוכבים, אין ניסיונות אכזבות אין משברים.
את תמיד מודה על הטוב אבל גם יש רגעים, שהכל בסערת רגשות אין לך כלים לקום מהקרשים.
יש רק אהבות, צלילים, אנשים טובים באמצע החיים.
שמרימים אותך למעלה ומזכירים לך כמו תמיד.
שאת חיה בשביל הרגע, את חיה בשביל לחיות את החיים.
לנצל את הזמן לצבור רגעים,
רגעים של אושר כאלה שבשבילם חיים.
הם באים להזכיר לך שטוב לך, באמת טוב לך בחיים.