בס"ד
דמעה/נגה גרצוולף
הוא בוהה במסך, מילים עפות סחור סחור, דמויות מצויירות לו.
הוא מכיר אותן. חושב.
הדמיון והתבונה בתוך קופסה.
טלפון.
הגדילה מפסיקה.
הוא חושב שהוא יודע מה זה שמחה, הוא חושב שהוא יודע מה זה דמעה
ועוד דמעה.
הוא סגור.
דמויות מצוירות, דמויות אמיתיות. מידע, מלא מידע.
הוא חשוף, הכל בתוך הקופסא.
יש לו משפחה, יש לו אהבה.
הוא חושב שהוא יודע מה זה רגש.
הכל בנוי וכתוב, הוא רואה הכל מול המסך.
הוא בוכה, הוא צורח, הוא מתוסכל.
הוא רוצה לצאת, לפרק את העולם, לראות מה זה רגש, לראות מה זה לחשוב.
להתפתח.
אבל הוא כלוא, הלוואי שהוא יבין, שלא הכל זה דרך המסכים.
תגובה אחת
אמלאאאאאאאאאא זה כזה יפה