יום אחד בחודש אלול יצא דוד לשחק עם חבריו יחד באופניים. חברו רון נזכר פתאום בפרסום שראה על תחרות אופניים שמתקיימת בחודש תשרי. הוא מיד סיפר לדוד וחבריו על התחרות. דוד התלהב והחליט להתאמן לקראת התחרות, בעיקר כי הפרס לזוכה בתחרות הוא משחק חדש ומגניב.
דוד רצה שאחיו יעקב יצטרף לתחרות, כדי שיהיה להם יותר סיכויים לנצח בתחרות.
דוד התאמן ממש הרבה לעומת אחיו וחבריו שהשקיעו פחות ממנו.
יום אחד, שבוע לפני תחרות האופניים, דוד רכב ממש מהר ולפתע נפל. למזלו הוא לא נפצע, אבל האופניים היו שבורים. דוד ממש התאכזב שהוא לא יוכל להשתתף בתחרות האופניים אחרי כל הזמן שהשקיע באימונים לקראתה.
חבריו שמעו מה קרה וראו כמה הוא מאוכזב, ישבו על רעיון כיצד לעזור לו. הרעיון היה שהם יתלו שלט לשטיפת מכוניות. כל מכונית שהם ישטפו, הם ירוויחו חמישה שקלים.
ביום הראשון שלהם בשטיפה, באו אליהם רק שתי מכוניות. אך לאחר שאנשים ראו שהם שוטפים היטב, באו אליהם יותר ויותר מכוניות. לאחר יומיים שאנשים ראו שהם שוטפים היטב, באו אליהם יותר ויותר מכוניות. לאחר יומיים כבר היו להם מאה וחמישים שקלים והם חשבו שיש להם מספיק כסף לקניית האופניים.
הם באו לחנות האופניים ובקשו מהמוכר לקנות אופניים. המוכר הראה להם שהם יכולים לקנות אופניים במאה חמישים שקלים, אך יש אופניים יותר עמידים וטובים.
אופניים אלו יעלו מאתיים שקלים. לאחר מחשבה קצרה, החליטו החברים לפרגן לדוד ולקנות לו את האופניים הטובים ביותר.
במשך יומיים נוספים חבריו של דוד נשארו בעמדת שטיפת המכוניות. הם הרוויחו את הכסף הדרוש לקניית האופניים וקנו לדוד אופניים חדשים. לדוד נותרו יומיים בלבד עד התחרות. הוא התאמן עם חבריו הרבה אך בזהירות.
ביום התחרות התאמן דוד ממש הרבה. בשעת הצהריים התחרות עמדה להתחיל.
הוריו של דוד ממש התרגשו וכמובן שהגיעו לעודד אותו. הוא שמח נורא והתרגש.
עוד כשעה תתחיל התחרות, והוא התכונן ממש הרבה לתחרות הזו.
כשהשופט התחיל ספירה לאחור פתאום חשב:" מה אם אני לא אצליח"? ואולי תהיה לי תאונה?" הוא החל לחשוש ולפחד מעט, אבל כשהשופט המשיך בספירה לאחור, דוד נזכר כמה חבריו התאמצו כדי לקנות עבורו את האופניים החדשים. דוד גם נזכר כמה הוא נהנה לרכב על האופניים והתכונן לרכיבה.
"… וצאו לדרך" אמר השופט, וכל הרוכבים יצאו לדרך. במהלך המסלול, באמצע עליה קשה, ראה דוד שחברו יוסף מתקשה מאוד במסלול וכמעט נופל. דוד אפילו לא חשב וישר נסע קצת אחורה לעזור לו. יוסף הודה לו ושניהם המשיכו לנסוע. לא הרבה זמן אחרי, בשטח מישורי, ראה דוד את חברו הטוב שלמה.
דוד גם שם לב ששלמה מאוד מתקשה ומזיע. דוד התקרב לשלמה ושאל אותו מה קרה? לאחר כמה התנשפויות , שלמה ענה לו שהוא מאוד צמא. דוד הציע לו את הבקבוק השני שלו. שלמה לקח את הבקבוק, הודה לדוד ושניהם המשיכו לנסוע. זה היה כבר כמעט סוף המסלול, ואפילו ראו באופק את שלט קו הסיום. דוד המשיך לרכב והבין שהוא בין הראשונים ושיש לו סיכוי לנצח.
דוד חשב לעצמו" איזה כיף יהיה לנצח" והוריו בטח ישמחו. אפילו לא היה אכפת לו מהפרס. דוד התקרב ממש לקו הסיום והבחין מיד בהוריו. כאשר ראה את הוריו נמלא תחושת תקווה שיצליח. דוד הגביר את המהירות ואכן הצליח לנצח בתחרות! לאחר ברכות ואיחולים מצד כולם, דוד היה גאה ביותר שהצליח לעזור לחבריו במהלך התחרות. והודה לחבריו שקנו לו את האופניים המהירים ובכך עזרו לו לנצח!
