הביתה שקד מונח על הקרקע. במבט ראשון , נראה שבור- מקולף, מחורר, חלול. אך במחשבה שניה, הוא לא סתם מונח על הקרקע, הוא מונח על אדמתו, האדמה אשר לוקח משם. מניח לעצמו להיטמע בה, להתפרק חזרה אל תוכה בשלווה, בשלמות.
האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *
התגובה שלך *
שם
כלי נגישות