שמחה תורה תשפ"ד, כולם בריקודים.
פתאום נשמעת לחישה, יש כמה נפגעים.
מה? איפה? בשדרות?
כן, כמה נפגעים, נורו יריות.
ממשיכים לרקוד ולשמוח בתורה.
הרי פיגוע, זה דבר שכבר קרה.
פתאום הגבאי מפסיק את הריקודים.
"יש אזעקות, וכחמש עשרה נרצחים".
ממשיכים בתפילה. מתקשים להאמין.
חמש עשרה נרצחים? מקפיצים מילואין?
פתאום נכנס אחד, ופאלפון בידו לתפילה.
מדווח שיש עשרים נרצחים, ואיזו נפילה.
גברים מתחילים לצאת חזרה לבתים.
עולים על רכב ומדים.
פתאום עוד לחישה, על מצב הקיבוצים.
כארבעים נרצחים. אולי גם כמה חטופים.
הלב מתכווץ, מתקשה לקלוט.
ארבעים? חטופים? איך זה יכול לקרות?
התפילה הסתיימה. כולם מפוחדים.
זרקו משהו על מחבלים בנגמש"ים.
אבא כבר גוייס, כמעט כל השכנים.
ואז שומעים שיש כעשר חטופים.
עוברת השבת, שוק ותבהלה.
שכן אחד נפל במלחמה.
מגיע מוצ"ש, פותחים חדשות.
הלב רוצה לצרוח כשהו שומע את הזוועות.
כ150 גופות, כעשרים חטופים.
הם לא ריחמו על אף אחד, גם לא על ילדים.
אזעקה מתחילה, רצים למקלטים.
בטלפון קופץ ציוץ, כמאתיים נרצחים.
הלב והראש כבר לא נפרדים.
רוצים לצאת למחמה, להשמיד את האויבים.
איך זה קרה?. איך?
ואז ושומעים שיש שבעה קיבוצים במצור, בערך.
כשהולכים לישון רק חושבים על השמועות.
50 חטופים. שלוש מאות גופות.
ישובים נכבשו על ידי הפראיים.
הם אנסים, שורפים ורוצחים.
בלילה חלומות בהלה.
ואז מתעוררים מאזעקה.
כבר 400 נרצחים.
מאות נעדרים.
הלב כבר לא קולט את הספרות.
הוא רק רוצה להעלות את עזה בלהבות.
בערב ראשון הזוועות מתגלות. כ100 חטופים. 500 גופות.
אתה אפילו לא קולט את גודל הצרה.
ואז שוב יש אזעקה.
האינטרנט מלא סרטונים.
הם חיות אדם. זה עם של רוצחים.
כל העם צועק פה אחד,
(כשמגיעים כבר ל600 גופות)
שלא יישאר מחבל אחד,
את כל עזה אנחנו רוצים בהריסות.
1500 פצועים. כבר 700 גופות.
כולם מגויסים, כולם כועסים.
רוצים כבר את עזה על הקרשים.
קרשים כבר לא מספיק רוצים הריסות,
כאשר מבארי יוצאות הזוועות.
המספרים מטפסים. זה כבר לא נתפס.
800, 900, 1000 הרוגים. אלפי פצועים ונעדרים.
כבר הגענו ל200 חטופים.
העם רוצה נקמה.
הוא רוצה מלחמה.
גם השטן,
עוד לא ברא נקמת ילד קטן.
כשמגעים ל1,100 נרצחים הלב נדום.
רוצים להשמיד את כל המקום.
לחסל שם את כולם.
את כל חיות האדם.
מפוצצים להם שדרות, משמידים להם בניינים.
אבל זה כבר לא נתפס.
1,200 חללים.
כל אחד, גבר אישה תינוק וילדה.
רוצים לקחת נשק ולנקום,
את דם אחינו האדום.
כבר היום החמישי למלחמה.
ומשום מה עזה עדיין על המפה.
אבל לא לדאוג, את כולם נחסל.
הם עוד יבינו, מה זה להתעסק עם ישראל.
