הגדת עזה/ איתמר יהונתן מונזון

יש ערימה של חברה על הדשא,

שקטים ודוממים,

שחוטים ומדממים.

בנים ובנות, זקנים וילדים, ללא הבדל דת, ללא הבדל מין.

מתחת לראש מונחת ירך,

ובבטן צרור הוטל, ואם יש עודנה יד המפלסת, תידום היא, מגאולת דם.

עד כמה אהבת את היצירה?

כתיבת תגובה לבטל