הגנב ובית הכנסת / מוריה גנט

לפני שמתחילים כולם שואלים את השאלה הזאת – האם הסיפור אמיתי?

אז אני אענה לכם כבר עכשיו הסיפור הזה חצי אמיתי וחצי לא

אז יאללה בואו נתחיל

באחת השבתות הלכנו לבית הכנסת להתפלל ופגשנו שם את רעות חברה שלי, לאחר התפילה נשארנו שם קצת בזמן שההורים שלנו דיברו, אחרי בערך רבע שעה רעות אמרה שהיא הולכת להביא עלונים מתוך הבית כנסת, רצינו גם אז הלכנו ביחד.

בלי ששמנו לב הגבאי נעל את בית הכנסת. לאחר כמה דקות הבנו שנשארנו שם לבד, באותו זמן שהן הבינו את זה אני הייתי בשרותים אז הן אמרו לי את זה(שננעלנו) וחשבתי שזה מתיחה, אבל כשאני יצאתי הבנתי שהן לא שיקרו לי ונבהלתי מאוד, בעצם כולנו נבהלנו מאוד. זה לא נעים להיות בבית כנסת נעולה, ולא ידענו מה לעשות, פתאום שמענו רעש מוזר מכיוון עזרת הנשים, בהתחלה חשבנו שזה סתם אבל לאחר כחצי דקה שמענו שוב פעם את אותו הרעש.

גם ככה אנחנו מפחדות כי אנחנו לבד בבית כנסת, ועכשיו הרעשים האלה הפחידו אותנו עוד יותר, מרוב בהלה רצנו לצד השני של בית הכנסת.

באמצע הריצה אני נתקלתי במשהו ונפלתי על הרצפה, לא הצלחתי ללכת כל כך טוב אז רעות הרימה אותי.

הסתתרנו בצד, ואז ראינו גנב יוצא מהעזרת נשים ונבהלנו ממש. לא ידענו מה לעשות, ופחדנו שהוא יגיע אלינו ויפגע בנו.

הסתכלנו לכל הכיוונים, ופתאום ראינו לידנו חבל ארוך, אמרתי: "תקשיבו, יש לי תוכנית אתן תעסיקו אותו ובנתיים אני אבוא מאחוריו עם החבל, ואקשור אותו ברגלים ובידיים".

אני כבר שכחתי מהמכה שקיבלתי, ופתאום נזכרתי שאין לנו איך לצאת מבית הכנסת. שאלנו את הגנב מאיפה הוא נכנס, הוא היסס לרגע ואז הוא אמר לנו שהוא נכנס מהחלון של בית הכנסת.

ליד החלון ראינו דלת ואז נזכרתי שזו דלת חרום-שאפשר לצאת ואי אפשר להכנס מיהרנו לצאת משם, כשיצאנו ראינו את ההורים שלנו והראינו להם את הגנב שתפסנו.

כל זה קרה בשבת בצהריים. במוצאי שבת התקשרנו למשטרה שבאה מיד ועצרה את הגנב.

למחרת, הסיפור פורסם בעיתון, וכל בית הספר שאלו אותנו שאלות וגם שיבחו אותנו. בסיום הלימודים הזמינו אותנו לתחנת המשטרה לספר לכל השוטרים את כל מה שקרה לנו. ואנחנו כמובן התרגשנו כל כך ובסוף הם אפילו העניקו לנו פרס על המעשה האמיץ שעשינו.