הוא אחר
ואתה אחר יותר
ואין מבדיל ואין צודק
כי השקט כבר שולט
והוא זועם על שאתה
כה מאחר את הזמן
את העתיד את שעון החול
שמוריד
גרגיר
ועוד
גרגיר
שהם לא קשורים
לחייך כי אתה
אדיר ומגודל
ואת בדיל פניך מעטר זקן
אבל זְקַן אמת זְקַן תשובה
זְקַן פנייך שאת
יומם החליף פתע
ואתה כועס עליו על שהוא
איינו מבין שהוא לגלות שייך
ומזמן לא למנצחים
שמניפים ראשם גאון
לקול צהלת ההמון
ששוכחים לרגע קט
את שנחרב עד היסוד
שהגאולה מעל הכל
והעבר נשאר שבור
והוא עומד והוא אינו
מוחה כאילם
שאת ידיו כפתו בשד
אבל מצליח להיכנס
ללבבות אחדים
שאינם מוחים
ונישאים כמובלים
ואני עומד מהצד ותוהה
איך אפשר כמותם להיות
כשאתה מובל כמו חיות
ואין דעה ואין חירות
אין מחשבה רק תלות
את הבחירה שלי אני יודע
אבל כל אחד זקוק
לקורטוב של ידע.