בוא ותבכה ילדי הקט
ירוקי המדים יגיעו עוד מעט
אתה עוזב אך אני נשאר
אראה את הירוק הופך למדבר
אתה נטעת אותי עץ תמר קטן
בבור איפה שפצמ"ר נחת בגן
טיפלת בי ,ראיתי אותך צוחק
חוזר מהים בלילה כולך מפהק
הפרחת לי את השממה שלא אהיה לבד
שרשרת של כתומים שנותנת לי יד
היית יושב בצילי אחרי ביקור בים
אחרי עבודה בחממות של יונתן
היו גם זמנים קשים שרצית להישבר
כמו לדוגמא שרסיס הרג את חברך אריאל
גדלנו והתבגרנו באותה פיסת אדמה
בגוש קטיף עמדנו שומרים על המדינה
אמנם היו פצמ"רים הבית רעד
צלקת לי בענף לך נוספה אחת ביד
צחקנו ובכינו אך מעל הכל
התגאנו לגור בחבל החול
עכשיו אנחנו נפרדים צמד החברים
נאבקנו ונלחמנו ידענו שעדיין לא בוכים
הפכנו אדמה הרעדנו שמיים
כתומים עמדנו עם דמעות בעיניים
מקטיף עד ירושלים
עכשיו תבכה ילדי זה כבר מותר
תתאבל עלינו כבר לא נפגש מחר
תארוז את הדברים אך היה נחמד
לך עם החייל בנחת יד אוחזת יד
הוא לא אשם גם לא אין ברירה
זה אשמתו שקיבל את הפקודה
תבכה חייל תבכה גם מפקד
תבכו על מה שעמ"י מאבד
עלה על האוטובוס מהר ילדי
עוד מעט יבוא טרקטור הפעם לא חקלאי
עלו לאוטובוסים בניי
הפעם יהיה זה סופי ודי
הסתכלו מחלון האוטובוס ענפיי התכסו כתום
אל תדאג אחכה לכם כאן עד שיבוא היום
ועוד יבוא היום
