היום שבו / נטע פולק

היום שבו היא נהפכה לאלמנה טרייה,

היום שבו הוא איבד את חברו הקרוב ביותר,

היום שבו היא הבינה שאבא שלה כבר לא יחזור הביתה,

הים שבו הוא בכה על בנו יחידו,

היום שבו הם גילו על נכדם,

הם מחכים ליום שבו הלב יפסיק לכאוב, אבל הם יודעים שזה לא יקרה לעולם.

כי הכאב חזק מידי והחור בלב אף פעם לא יתוקן.

היום שבו הבנתי שהכול השתנה לתמיד וכלום לא יחזור לקדמותו,

מחכה ליום שבו אבין שהכול תוקן ונוכל סוף סוף לחיות בשקט

בלי כאב, שכול ואובדן. הפגנות, בכי צעקות ובלגן.

מחכה ליום שבו הכל יהיה היסטוריה, אך בלתי נשכח

כמו הקרבות ההם אז בתש"ח