הכל /תמר האוזר

הַכֹּל כָּל כָּךְ סוֹעֵר וְכָל כָּךְ פָּשׁוּט

הַכֹּל פֹּה מִתְנַגֵּן אוֹפֵף עָמוּם

הַרְבֵּה מֻסְתָּר פִּתְאוֹם

וְהַכֹּל שׁוֹקֵט עַכְשָׁו

הַסִּיר עוֹד מִתְפַּתֵּחַ

וְהַבַּיְתָה שָׁב

וְהַכֹּל נֶעְכָּל

נֶעֱלַם וְשׁוּב חָזַר

מִסְתַּתֵּר מִתְחַדֵּשׁ

מִתְעַטֵּר בִּסְעָרָה

בַּשִּׁיר שַׁלְוָה וְסַעַר

בְּשִׁיר דּוֹמֵם בַּיַּעַר

אַהֲבָה לוֹחֶשֶׁת

בְּזֶמֶר מִתְהַפֶּכֶת

מִתְחַדֶּשֶׁת

מְלַחֲשִׁים שִׁבֳּלִים

שֶׁנֶּערְמוּ מִזְּמַן בַּיַּעַר

עַד אֵלֵךְ וְאֶמְצַע

וְאֶשְׁתַּכֵּן מַרְגּוֹעַ וְשִׂמְחָה

וְאִם אֶפֹּל אָז אָקוּם

וְאִם אָשִׁיר אָז אֲנַגֵּן שׁוּב

אֶת שִׁירֵי הַמִּתְהַלֵּךְ בָּרוּחַ

שֶׁשָּׁבָה וְלוֹחֶשֶׁת שׁוּב וָשׁוּב

אֶת קוֹלִי בְּעִירִי שֶׁמִּתְעַכֵּל

וְנִבְנָה וּמִתְחַבֵּר עֲדַיִן

שָׁרָשִׁים וַאֲבָנִים

הֵם מוּכָנִים

גַּם לְהִתְנוֹעֵעַ וְלָזוּז עַכְשָׁו

לְאָן שֶׁהַלֵּב יִקַּח

שֶׁהַשָּׁמַיִם יִקְרְאוּ

וּבְלַחַשׁ יְסַפְּרוּ

כִּי עַתָּה פֹּה

כִּי עַתָּה שָׁם

שׁוּב וָשׁוּב

כִּי עַתָּה

עד כמה אהבת את היצירה?