מרדכי מז3 זה הסיפור שלי: המגרש הביתי. הוא הבית בסיפור מסופר על ילד שלא העריך את מה שיש לו את המגרש הביתי, יום אחד איתי הילד בן ה15 הגר בירושלים הלך עם חברים שלו להופעה עם חבריו הוריו אמרו לו שיחזור עד 1 איתי התעצבן ואמר לכל החברים שלי ההורים שלהם לא מחליטים להם הם מחלטים בעצמם הם חוזרים ב3 ו4 למה אני לא יכול? שאל איתי הוריו אמרו שבשעות כאלה מסוכן איתי הלך יצא מהדלת וטרק אותה ב1 וחצי בלילה דני לא חזר הוריו דאגו מאוד כי סיכמו עם איתי שיחזור עד 1 ב2 הוריו התקשרו כבר למשטרה המשטרה החלה לחפש אך לא היה בהופעה המשטרה חיפסה כל הלילה לא מצאה אפילו רמז לאיתי למחרת הוריו לא הגיעו לעבודה חפסו שלחו מודעות המשטרה לא מבינה איפה איתי, הוריו חוזרים לביתם שפוכים עצובים ולא יודעים מה לעשות למחרת הוריו כמו וראו פתק, הי אבא ואמא, זה איתי אני מבין למה אמרתם לי לחזור ב1 ראיתי מודעות שלטים אפילו משטרה שחיפשה אותי אני מבין עד כמה אני חשוב לכם אבל אני רוצה קצת זמן לעצמי ארצה שבזמן הקרוב נדבר על איך אני יכול להיות יותר עצמי אנסה לקחת החלטות נכונות אבל אני מבין את הדאגה אחזור בקרוב, איתי. הוריו ישירות היתקשרו למשטרה לבטל את החיפושים הוריו חזרו לעבודה בידיעה שבנם בריא ושלם איתי חזר למחורת הוריו רצו לחבק אותו וישירות אמרו לו שלא יעשה את זה שוב רק אז כשחזר הבין עד כמה מגרש הבית חשוב לו ועד כמה לא העריך את מה שהיה לו מאחל לכם שתעריכו את מה שיש לכם.
תגובה אחת
יפה