לקוחות קבועים, חלקם חברי מועדון; חֶצְיָם האחר כבר מזמן עברו את התור אל הקופה המהירה.
לחלק מהלקוחות הקבועים מגיע משלוח מיוחד עד הבית והם לא צריכים לעשות דבר בשביל לקבל כל מוצר שרק ירצו. הם רק צריכים לבחור, להביט בעיניים תמימות אל מגוון רחב של שָלָל שיכול להיות שלהם בהינף אצבע אם רק ירצו.
עם רשימה ארוכה ביד שרק מתארכת ומתארכת ולא מתקצרת לרגע, עקב מוצרים חסרים שירדו מהמדפים או הכפילו את מחירם פי שלושה. ניסיון כושל לקנות את כל מוצרי הבסיס שצריך כדי לשרוד. ניסיון שלוקח יותר מידי זמן. וכבר עוד מעט סוגרים את הסניף. ובזמן הזה נתפסו כל הקופות, אזל כח האדם ושוב ירדה החשיכה.
לקוחות קבועים, מתקדמים בתור אל הקופה המהירה ומרימים גבה אל עבר יד שאחוזת ברשימה. הם מעולם לא חזו ברשימה עם חוסר כה גדול. מרביתם חשבו שסיפורים כמו אלה נמצאים רק באגדות- או ליתר דיוק רק בסיפורי הזוועה ששומעים מפעם לפעם וכולם מסרבים להאמין להם. אך הם אינם אומרים דבר. שהרי ידיהם כבולות, וגם אם ירצו מאוד לא יוכלו לעזור ולּו במציאת מוצר אחד. לעיתים חלקם מנסים לסייע על-ידי יריקת אמירות וסיסמאות שבוודאי שמעו פעם בעת שחיכו לאיזה משלוח, או לאחר שאספו את כל המוצרים שלהם מהמדפים. וככל הנראה הרהרו בליבם אם הן נכונות בזמן שזרקו אותן אל חלל האוויר.
עם רשימה ארוכה ובזמן קצר ניסיון כושל אך תמים להגיע אל עמדת התשלום. מידי פעם, רק כדי להגיע אל ראש התור לחץ הזמן מאלץ להידחף בין הלקוחות השונים ולסנן התנצלות חרישית. תמיד הם אוחזים בשקיות מלאות עד אפס מקום שמשום מה לא כבדות להם כלל. ולבסוף הגעה אל ראש התור, תופעה שלא מתרחשת כמעט כלל. ברוב הפעמים כשמגיע זמן החשבון מונח שלט "קופה סגורה!" ואז אין ברירה אלא לוותר על רכישת מוצרי הבסיס באותו היום ולקוות לשרוד רק עוד יום אחד. העזיבה הלכאורה פתאומית תמיד גורמת לגבותיהם של הלקוחות הקבועים לטפס עד מעבר לקווי מתאר מצחם. אבל זה הרי בסדר. הם לא מבינים. הם לעולם לא יבינו. הם לא מכירים את התחושה של חוסר ואוזלת יד. הם לקוחות קבועים שתמיד יוצאים מהסניף עם שקיות גדושות מלאות במוצרי בסיס ואף במוצרי מותרות.
לקוחות קבועים, מסיימים את מלאכתם בקופה המהירה וחוזרים אל ביתם.
ומנגד,
רשימה ארוכה וריקה שכבר לעולם לא תוכל להתמלא ולהפוך ללקוחה קבועה.
בריאות.
אהבה.
אושר.
פחד.
בדידות.
עצב.
כעס.
אשמה.