אנחנו.
שבכל יום שעובר לכם, לנו הוא קיום.
שמתחברים לתרופה, כמו לאינפוזיה,
שצורכים כדורים וגלולות,
בלי סוף.
הם, שנלחמים על כל רגע,
שלכם פשוט.
הם.
שהגיעו עוד יותר למטה.
שכבר צריכים לקבץ נדבות.
לא, לא האלו הרגילות.
הם צריכים כסף, לטיפולים, ולתרופות.
מבית לבית, באתרים, ובקבוצות.
ואלו.
שהגיעו לרמה, שאחרי.
שמחוברים כמעט תמיד,
או שאפילו חלילה כל הזמן,
למכשיר.
לתרופה.
או לכל דבר.
אלו שזקוקים לעזרה.
שגם כשירצו להיאבק…
לא תמיד יכולים.
ואנחנו.
אלו הנסתרים.
אלו שבכל יום קמים, ונלחמים.
במה שנראה לכם קל, ורגיל.
לנו, זה נראה כמו הר אוורסט אדיר.
נידמה כ”עבודה סיזיפית”…
וגם…
