היי אני מקס!
אני ואמא שלי נוהגות לעבור ממקום למקום פעמים רבות, בגלל זה אין לי חברות ולא יוצא לי להכיר אנשים רבים….
אני זוכרת שפעם אחת היינו בעוד עיר חדשה ולילדה מהכיתה שלי היה יום הולדת, כל כך התרגשתי חשבתי מה ללבוש, איך להתאפר ואז בום!
אמא אמרה לי שצריך לעזוב…
כעסתי כל כך עד כדי כך שלא דיברתי עם אמי במשך ימים שלמים!
אבל לא רק זה…
גם צבטתי את עצמי כל כך חזק במקום מסוים ביד כל פעם שהרגשתי כעס! עם הזמן זה נהפך להרגל ונהיה לי צלקת.
והנה עכשיו לאחר כמה שנים שוב זה קרה עברנו עיר…
אבל הפעם זה היה שונה בן זוגה של אימי נפטר בתאונת דרכים קשה מאוד שגרמה לאימי להיכנס לדיכאון ובגלל זה עברנו עיר (שוב).
אני כל כך אוהבת את העיר החדשה הזאת.
פעם ראשונה שאני מרגישה שיש לי חברות ועוד בעיר חדשה !
בנתיים עבר חודשיים מאז שעברנו לעיר הזאת ואני מאושרת שיש לי חברות, עבודה ואפילו לאמא שלי יש בן זוג חדש.
שום דבר לא משוותה לאושר המתוק הראשון שללי ושל משפחתי שלראשונה מאושרת ללא צרות על הראש!
עבר חצי שנה מאז שעברנו לעיר החדשה
ואתמול גיליתי משהו על אמי….
משהו שגרם לי לעזוב את הכל וללכת לאבא שלי!
סוכן פרטי פנה אליי ואמר שהוא מחכה לפגוש אותי במקום העבודה שלי, לא הבנתי במה מדובר ופחדתי אבל הייתי סקרנית והלכתי לשם התיישבתי באחד משולחנות המסעדה שבה אני עובדת, מולי התיישב בן אדם שנראה רגיל ולבוש רגיל.
הוא הראה לי את תעודת הסוכן הפרטי שלו והתחיל לספר לי…. צעקתי במסעדה "אין מצב " נהיה שקט וכולם הסתכלו אליי, לקחתי את חפציי ויצאתי בסערה מהמסעדה!
הוא סיפר לי שאמא שלי היא בעצם גנבת!
הוא הראה לי צילומים ותאריכים מחנויות רבות שהיינו בהם בעבר ואנו עזבנו תמיד מיד לאחר התאריכים המצולמים.
עלו לי כל כך הרבה רעיונות לראש, למה?, איך? ומי סחר את הסוכן הפרטי הזה כדי שיעקוב אחריי אימי???
נסעתי לנקות את הראש אצל אבי לכמה ימים של שקט.
באותו הזמן ידעתי שאחי הקטן נמצא בבית יחד עם אמא ולא יכולתי להשאיר אותו שם לבד אז חזרתי…
אימי רצה אליי עם זרועות פתוחות ובכתה מאושר כי סוף סוף חזרתי.
לא רציתי ישר להלחיץ את אחי ואותה אז שמרתי את זה בבטן,
עליתי לחדר ונחשו מה?
צבטתי את עצמי כל כך חזק עד שכבר לא יכולתי וירדתי להתפוצץ על אמא שלי!
סיפרתי לה את כל מה שאני יודעת והיא ניסתה להסביר שזה לטובתי. לא הקשבתי ועליתי למעלה בעצבים.
במשך כמה שעות הייתי בחדר, נרגעתי וחזרתי לדבר איתה.
אמא שלי ירדה בוכה מהקומה העליונה וסיפרה לי שכל הגניבות היו כדי שאני מקס הבת שלה אחיה חיים נורמלים.
ישבתי באיפוק והקשבתי למילותיה בסבלנות רבה, כל מילה שלה הורידה לי את רמת הכעסה בגוף.
הייתי רותחת ולאט לאט נרגעתי, למדתי שאין כמו לדבר ולהבין גם את הצד השני.
סוף סוף הפסקתי להיות עצבנית ואז אימי אמרה לי את המילים הבאות..
"מקס אני חושבת שנצטרך לעבור עיר".
"מה!" צעקתי בקול רם.
צעקתי מתוך כעס, מתוך פחד, מתוך הלם!
לא האמנתי לאוזניי!
שאלתי את אימי אם היא רצינית והיא ענתה לי שכן, התחלתי לבכות. "למה את עושה לי את זה?" שאלתי.
היא אמרה שאין לה ברירה ושהסוכן הפרטי הזה זה אחד מחבריו הטובים של ארוסה הארי!
ושאם הוא יגלה להארי הם יפרדו ואולי הוא יפליל אותה.
חשבתי וחשבתי ואז עלה לי רעיון שהוא גם בעצם סיכון, אבל אין מה לעשות אם לא ניקח סיכון אני יכולה למצוא את עצמי הלכתי לאמי ואמרתי לה את הרעיון…
"אמא אני חושבת את צריכה לספר להארי הכל" אמרתי, אמא השפילה את המבט ודמעות של תסכול זלגו משני עיניה.
הריי היא חששה שהארי אולי לא יבין אותה וילשין לרשויות על כך, היא הרימה לי מבט עם חצי חיוך ואמרה בלחש "אני ינסה להסביר לו", בפעם הראשונה הרגשתי שאני בצד המנחם והמחזק ואמרתי לאמא "אני גאה בך".
עבר הלילה והגיע הרגע שבו אמא שלי צריכה לספר להארי את הכל…. היא ישבה איתו לצפות בטלוויזיה ואז באמצע הצפייה היא אמרה "אני צריכה לספר לך משהו…".
היא סיפרה הכל, הארי שתק ואז הגיב "הכל טוב".
אמא הייתה בהלם וידעה שזה לא באמת בסדר.
הארי ניסה לשמור על רוגע ולהרות שהכל טוב אבל פחד שיעצרו את אמי או יגלו על זה.
שניהם שכחו מזה כל כך מהר ולאחר שאמא סוף סוף השתכנעה לא לעזוב את העיר התחלנו את ההכנות לחתונה הנוצצת שלה.
והנה לאחר שבוע הגיע היום הגדול, יום החתונה!
התעוררנו למבול של הדעות, ברכות, איחולים והתראות בקשר לאירוע אנו כבר בשלב האיפור והשיער לקראת הערב.
הנה הגיעה הרגע, בעוד כמה דקות אמא שלי תצעד בדרך אל החופה!
הריגושים באוויר ואפשר לחתוך את המתח בסכין
וואו היא כל כך יפה!
זהו טקס החופה נגמר והגיעה רגע ריקוד הסלואו
השיר העדין מתנגן ברקע והם כאלה יפים!
הכל היה שווה בשביל הרגע הזה אבל אז זה קרה…
הסוכן הפרטי נכנס לאולם עם עוד שלושה שוטרים והם עצרו את אמי ללא בושה וללא רחמים מול כל האורחים ולנגד עיני.
אפילו אחי הקטן עמד וצפה מהצד.
לאחר שנה וחצי
זהו נגמר הסיוט של חיי ריחמו על אמי לאחר משפט ארוך והיא השתחררה מהכלא.
כרגע אנו חיים בבית קטן בעיר שאהבתי עוד אז…
שמחתי לשתף בסיפור שלי…
מקס!
2 Responses
מושלם
סיפור מרתק ונוגעה ללב, כל הכבוד