הקוביה / מיכאל גולברי

קמתי בבוקר. היה זה יום חמישי  רגיל ושיגרתי. אחרי צחצוח שינים, ירדתי למטה וראיתי בחדשות שנוצר בולען ענקי ליד בית הספר שלי. אז, זה אומר שאין בית ספר היום איזה כיף!!  זה הדהים אותי, תבינו שמאז שאני בבית הספר הזה לא היה יום אחד של חופש ואני כבר בכיתה ח.

הלכתי לבדוק מה היה הרעש ששמעתי אתמול מחוץ לחלון, חיפשתי במשך שעות אבל כבר נהיה חושך אז לא מצאתי כלום, למרות שמצאתי דברים מוזרים… כמו סוג של מתכת, לא חשבתי שזה משהו חשוב אז זרקתי את זה.

ביום הבא המשכתי לחפש, כמעט והתייאשתי אבל ראיתי  הבהוב קטן ביער.

שכחתי לציין שאנחנו גרים בקרוואן אז אין כל כך הרבה בתים לידנו ויש הרבה יערות ענקיים  כך שאני צריך לנסוע שעה שלמה עד שאני מגיע לבית הספר שלי,  זה מבאס שאני צריך לקום כל כך מוקדם.  בכל מקרה ההבהוב התחזק יותר ויותר ככל שהתקרבתי אליו, בסוף מצאתי חפץ מוזר בצורת קוביה שהיה עשוי מאותה מתכת מוזרה שמצאתי אתמול, זה היה מוזר… חשבתי לעצמי, למה שיהיו אותם סוגי מתכות רחוקים זה מזה? אחרי זה נהיה חשוך והתחיל לרדת גשם אז חזרתי הביתה וחיפשתי מידע, אבל לא מצאתי כלום. ואז שמתי לב לנקודה כחולה על הכדור לחצתי עליה והכדור נהפך ליצור מתכתי כחול גדול ומאיים שאמר "רון קום, יש בית ספר" לא הבנתי על מה הוא מדבר? ואז התעוררתי וראיתי את אמא שלי אומרת "רון תתעורר"….

עד כמה אהבת את היצירה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן