הרס / חנוך בן שחר

לפני שנים רבות היה ילד שקראו לו הרס, הרס היה ילד שכולם הכירו כי כל מה שהתקרב אליו נהרס.
יום אחד כמו כל יום הרס הסתובב בעיר אך אף אחד לא היה לצידו, כי כולם פחדו שהוא יעשה להם משהו.
האמת היא שהרס היה מאוד בודד, להרס לא היו חברים, כל יום בלילה הרס בכה על גורלו המר.
יום אחד הרס שמע דפיקות בדלת, הוא היה מופתע, כי אף אחד לא רצה אפילו להתקרב לביתו.
הרס שאל מי זה?
אך אף אחד לא ענה, שוב פעם מי זה?!
הרס פתח את הדלת.
והוא ראה ילד בערך בגילו.
שלום הרס אמר נראה לי שהתבלבלת בדלת.
לא בבקשה הכנס אותי אין לי לאן ללכת אמר הילד.
אוקי מי אתה?, שאל הרס.
שלום אני בני אמר הילד.
אוקי, שמי הרס.
הרס ובני ניהיו החברים הכי טובים.
כעבור זמן בני אמר להרס שמתי לב שאתה כבר לא הרסני כל כך.
כן, אתה צודק, הוא אמר.
הי, הרס תגיד איך באמת קוראים לך?, אין סיכוי שלמישהו באמת קוראים הרס.
טוב אגלה לך, שמי האימיתי הוא דוד.
טוב, אז נעים להכיר דוד.
מסתבר שבני היה ילד ראש העיר, אביו של בני שם לב גם לשינוי של הרס/דוד, כך גם אנשי העיר ראו.
וכך לבסוף דוד ניהיה ילד שכולם אהבו אבל זה לא גרם לו לשכוח את בני שעזר לו כל כך והם היו החברים הכי טובים, לנצח נצחים.