השיר האידיוטי שלי/ נעה שפר

אני לא יודעת אם יש לי כשרון

ולדעתי זה מסובך להחזיק עפרון,

אך אני אחזיק אותו היטב

ואביא לי משהו לאכול

כי כל אחד שרוצה להיות סופר יכול.

לקרוא לי סופרת זה דבר מדהים

כי אפילו בגדים אני לא יכולה להתאים

שלא לדבר על מילים או חרוזים.

ועכשיו עולה הבעיה הגדולה:

כולם כותבים-

על דברים מורכבים-

ומשתמשים בדימויים

על שלום ותקווה , על שעבוד וגאולה.

אבל אני אוהבת לכתוב על דברים לא רציניים.

על דרקונים ומכשפים,

על דברים מטופשים,

אצל כל השאר הרגיל והברור

 – הוא לכתוב סיפור:

יפה עם קצת דרמה שנמצאת גם בחיים

רגיל ונעים,

לא חס וחלילה טעים:)

אך אני ניצבת מול דף שורות עם הומור ומשקפיים

ואני אכתוב על כל מה שארצה בינתיים.