זיכרון מפעם / ניצן קוטלרמן

זוכר את הרגע? אתה יושב על הספה ורואה תמונת ילדות ישנה.

יש זיכרון שבין רגע מופיע: אמא מעירה אותך מוקדם משינה.

כל כך קשה שלא לבכות, כשאתה נזכר איך לאמא בכית שלא ללכת לגן.

רואה את עצמך בלי דאגות, ובוכה משטויות ומכל דבר קטן.

ולא מבין שצריך להיות מאושר, כל עוד אין שום דאגות לנצל את הזמן הטוב.

נראה לך, כך  היה אז – פעם בעבר, שאתה כבר גדול ומבין את הרוב.

פעם אחר פעם, שנה אחרי שנה, אתה חושב כמה טוב היה בשנה שעברה.

עם הזמן אתה בשל לאהוב את העכשיו ולחיות את היום בחום גם אם הוא קר.

מה לא עובר לאדם מימיו? הרגע הקסום של קצת לבכות מזיכרון שעבר.

מאז ומתמיד בכו על מה שהיה, אבל לאט לאט אתה גדל ואיתך גם הבינה.