זיכרון שנשכח

מכירים כבר כמה שנים,

הוֹצֵאתָ אותי מהחושך

אָהַבְתָּ

שָׂמַחְתָּ

נָתַתָּ תִּקְוָה

וְנֶעְלַמְתָּ

כאילו בלעה אותך האדמה.

חיכיתי שתחזור

חזרת חַסֵּר,

חָסַר בטחון

וזה לא היה לי טוב.

אתה מזכיר לי את החיים הישנים

שהיו מלאים בצחוק וחיוכים,

ולא חששתי ממה שאומרים,

תקשיבי למילים

את זאת שקובעת את החיים,

ולא אכפת ממה שאומרים.

מכירים כבר את אותה ילדה

זיכרון נשכח, כזה שלא היה

עכשיו היא ממוטטת מבפנים

ונלחמת עם עצמה,

צריכה עזרה מה עושים,

מסתובבת עם זיוף על הפנים

חיוך זה מה שרואים

אבל היא

מחכה

ורוצה לחייך

מבפנים.

תזכרי התקופה הזאת תעבור

והכל יהיה טוב

את חזקה

אין עלייך

את כבר לא ילדה

את נערה בוגרת יציבה

עם עמוד שידרה.

עד כמה אהבת את היצירה?

10 Responses

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן