חרבות ברזל / הדסה לובטון

החיים היו טובים עד שהם נכנסו אל הבתים
גנבו ת׳ילדים ת׳חברים הכי טובים.
לעומתם אנחנו ארץ שלמה
הם אפילו לא מדינה
נסראללה פחד לצאת למלחמה
הוא ידע שנפרק לו ת׳צורה בלחימה.
הוא חשב רק על עצמו ולא על הסביבה
בינתיים בגבולות, החיילים מפוזרים.
אנשים במילואים בלי משפחה וחברים

פזמון:

המלחמה כאן לא נותנת מנוחה

מחכים שיחזרו

דלתות פתוחות לרווחה

החיילים שומרים, לא מוותרים

למען המולדת הם לא עוצרים.

ניסיתי להבריח ת׳מחשבות שלי
כי זה צלקת ששורפת בנשמה שלי
נפלתי וקמתי ויצאתי מזה
עברנו את פרעה, נעבור גם את זה
עם ישראל חי ונשאר פה דורות
זה כבר מאה – אפס לנו, זה לא כוחות
ננצח אותם כי לנו יש בורא עולם
גם אם תנסו לא תצליחו אף פעם
כי אנחנו מנוסים עוד מהתקופה של אברהם.

פזמון:

המלחמה כאן לא נותנת מנוחה

מחכים שיחזרו, דלתות פתוחות לרווחה החיילים שומרים ,לא מוותרים

למען המולדת הם לא עוצרים.

עד כמה אהבת את היצירה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן