מנשרים קלו מאריות גברו
בעוז רוח ובגבורה
יצאתם בחירוף נפש
להציל נפש יהודיה והומיה.
לא חששתם
את עצמכם הקרבתם
הצלתם את כולם
עמדתם מול פראי אדם
לא היססתם
קפצתם לסכנה
להושיט עזרה.
לחזור למראות,
לחששות,
לכאב,
לאומץ לב,
אנחנו רואים,
אנחנו יודעים,
איך ה' עושה ניסים,
שאתם במדים.
בזמן הקרבות
אלחנן נלחם בין החורבות
הוא נהרג על ידי פראי האדם
משפחתו מתגעגעת
ונשמתו נשארת לעד
