מְחַפְּשִׂים סִבּוֹת בְּעוֹדֵנוּ מְחֻפָּשִׂים.
מְבַקְּשִׁים תְּשׁוּבָה מֵאֲחֵרִים.
וְאֵין סִבָּה וְאֵין תְּשׁוּבָה
וְיֵשׁ רַק שֶׁקֶר,
וֶאֱמֶת
וְהָאֶמְצַע?
אֵין עוֹד אֶמְצַע
וְהָאִזּוּן?
הָלַךְ מִזְּמַן
עַכְשָׁו זֶה רַק אֲנִי וַאֲנִי כָּאן בָּעוֹלָם.
וְאֵיךְ אֶמְצָא אֶת הָאֶמְצַע אִם אֵינִי רוֹאֶה אֶת הַהַתְחָלָה אוֹ אֶת הַסּוֹף?
אֵיפֹה לְמַקֵּם אוֹתוֹ אֵיפֹה מוֹצְאִים תְּשׁוּבוֹת?
וְלָמָּה לִפְעָמִים הַלֵּב שֶׁלִּי מַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הוּא מָלֵא בַּמִּשְׁקוֹלוֹת?
וְלָמָּה לָמָּה יֵשׁ לִי גַּם דְּמָעוֹת?
לָמָּה כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה צֶבַע כָּתֹם מַתְחִיל לִי צְמַרְמוֹרוֹת?
לָמָּה אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִימוֹגִ'י שֶׁל שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת?
וְלָמָּה אֲנִי מַמְשִׁיכָה לְחַפֵּשׂ תְּשׁוּבוֹת?
יֵשׁ בַּלֵּב שֶׁלִּי בַּקָּשָׁה אַחַת
לְהָבִין שֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהָבִין
לִרְאוֹת שֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִרְאוֹת.
שֶׁמָּה שֶׁעַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח הוּא לֹא מָה שֶׁיֵּשׁ מִתַּחְתָּיו
וְכָךְ גַּם מָה שֶׁעַל לִבּוֹ שֶׁל אָדָם אֵינוֹ תָּמִיד נִמְצָא עַל פָּנָיו.
רַק תְּפִלָּה אַחַת אֲנִי רוֹצֶה
לָדַעַת בֶּאֱמֶת בָּאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל דָּבָר סִבָּה
לְשַׁחְרֵר וְלֹא לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ.
לְהוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ וּלְהָבִין שֶׁאֲנַחְנוּ רַק כְּלִי מִשְׂחָק שֶׁל אֱלֹהִים,
וְהוּא כְּאַבָּא נוֹהֵג וַיְנַהֵג בְּנוֹ בְּרַחֲמִים
כֻּלָּנוּ עַל הָרֶצֶף,
הָרֶצֶף שֶׁל הַחַיִּים וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁעָבַרְנוּ אֶת הַהַתְחָלָה אֲבָל בְּוַדָּאוּת אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁהַסּוֹף עוֹד רָחוֹק.
יֵשׁ פֹּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עוֹד הָמוֹן לַעֲבֹד
לַעֲבֹד עַל לִמְצֹא אֶת הָאֶמְצַע.