לובש המדים נשבר / אלישבע פרידלנדר

שש בבוקר, האזעקה נדמית לרוח

שהקב"ה ייתן לנו כוח

בממ"ד, סבא וסבתא בחיוכים מנומנמים

לא מבינים את המבטים המתוחים

למפקד התקשר, והעיר משנתו

וכך הציל משפחות משביים

בדרך המלך, לאשקלון נסע

להציל את המדינה

יפתח, סופר ואז עזה

מי ידע לאן הדרך תוביל?

לגוש קטיף או רמאללה

מי ידע איך לובש המדים נשבר?

בבית שני אחיות ואח

תוהים, שואלים את הירח לאן הלך

הקשר ניתק, ואין סוף למתח

לאן הבן הלך?

העם מתעורר, ללחימה מריע

כשיגיעו הבנים בחזרה הביתה

תחכה האם עם חיוך נוגע

יפתח סופר ואז עזה

מי ידע לאן הדרך תוביל?

לגוש קטיף או רמאללה

מי ידע איך לובש המדים נשבר?

בבאר שבע, ישזפו העיניים

בגיבורים בני עשרים

שני אחים איבדו במלחמה על הבית

בירידה מהטנק ירדו מים

אך זמן שלום וזמן מלחמה

הם זמנים שונים

וכשהם יתחלפו, כשנפשוט המדים

נבכה לשמיים

יפתח, סופר ואז עזה

מי ידע לאן הדרך תוביל?

לגוש קטיף או רמאללה

מי ידע איך לובש המדים נשבר?

בייניש בן עשרים ואחת

מחומש בטנק

אל שג'אעיה נכנס

נס הגאולה מונף בידיו

הנביאים, לו יכולתם לראות

איך למה הפכנו, אור לגויים

ברוע נלחמים, נשמרים מהערלים

ולאחדותנו מניחים לבנים

יפתח, סופר ואז עזה

מי ידע לאן הדרך תוביל?

לגוש קטיף או רמאללה

מי ידע איך לובש המדים נשבר?

הכלי האהוב ביותר הוא כלי שנשבר

הרי תיקנו אותו, הלא כך?

הבחור ישבר

ומשבריו, התפארת תתגלה

בבית ישראל, כולנו יחדיו

בארץ מולדתנו הכרזנו כך:

איננו מפחדים מאורך הדרך

וגם לא מתלאותיה.

אנחנו כאן להישאר

מבני העוולה, לא ננוס

יפתח, סופר ואז עזה

מי ידע לאן הדרך תוביל?

לגוש קטיף או רמאללה

גדולתו של ישראל יתגלה

מתוך השבר, השחר יעלה

לא הכרתי אותם ממש

אולי בפנים

מטקסים ואירועים

אך הם אחיי

ובמותם ציוו לי חיים

לעילוי נשמת אופיר טסטה ואריאל אליהו הי"ד

עד כמה אהבת את היצירה?