עוֹד יוֹם רָגִיל
הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת
עַד שֶׁהַשְּׁקִיעָה
אוֹתָהּ לוֹקַחַת,
פִּתְאוֹם לִבִּי
הִתְמַלֵּא בְּאוֹר
הִבַּטְתִּי סְבִיבִי
נִסִּיתִי לְהָבִין אֶת הַמַּקּוֹר
אוּלַי סְתָם כָּךְ
לְלֹא שׁוּם סִבָּה
אַךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא נִדְלַק ,
הָאוֹר פִּתְאוֹם כָּבָה.
וּמֵאָז לִבִּי חָשׂוֹךְ
קָפוּא כְּמוֹ קֶרַח
וּמֵאָז לִבִּי הָפוֹךְ
וְשָׁכַח כֵּיצַד לְנַצֵּחַ
רְסִיסִים שֶׁל תִּקְוָה
מִתְפַּזְּרִים בֶּחָלָל הַפָּתוּחַ
פִּסּוֹת הָאַהֲבָה
עָפוֹת לְבַד בְּרוּחַ
כְּעֵת לִבִּי עָצוּב
מְיֻתָּר וּמְיֻתָּם
חוֹשֵׁב הוּא עַל הֶעָבָר הָאָהוּב
עַל יָפְיוֹ הַמְּהַפְנֵט שֶׁל הַיָּם.
שָׁנִים רַבּוֹת
שֶׁלֹּא יָדַע לִבִּי שִׂמְחָה
רַק צְלִיל פְּסַנְתֵּר כָּאוּב
מְהַוֶּה לוֹ מְעַט תְּמִיכָה,
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד
הוּא פָּגַשׁ בְּנִשְׁמָתֵךְ
הַצְּלִיל הַמְיֻחָד
שֶׁל קְדֻשַּׁת נְשִׁימָתֵךְ
כְּמוֹ זֵר פְּרָחִים
הַמְחַבֵּק אֶת הַקּוֹצִים
כָּךְ פְּצָעַי בּוֹרְחִים
מִתְחַבְּאִים לָהֶם בֵּין הָעֵצִים
הַכְּאֵב נִשְׂרַף
הַדְּמָעוֹת חִיְּכוּ
לִבִּי כְּבָר לֹא רָדַף
אַחַר רְגָשׁוֹת שֶׁנִּשְׁכְּחוּ
וְאִם יֵשׁ לָאֹשֶׁר סִבָּה
הֲרֵי זוֹהִי תִּהְיֶה הָאַהֲבָה
