סיפור ישן כזה, דופק פה בזיכרון
מעלה חיוך גיחוך עצוב, תזוזה קלה באיזה חדר בלב.
קשר כזה, שפעם היה חשוב
שמרגיש חסר מאז, מעלה תהייה על משמעות.
תקופות יפות כל-כך, שחלפו עם הרוח
מעבירות כמו נוצה, תחושות של געגוע.
אדם שהיה, היה ונגע
והתקדם הלאה, רץ למטרה.
יש איזה קול לפעמים, שרק רוצה לשמור הכל קרוב
להשאיר את אותה ההרגשה, לחיות שוב.
לפעמים זו שאלה, למה לא היינו כולם
יכולים לעצור את ההתקדמות הזו, התקדמות העולם.
למה לא ניקח שלט, נקפיא את הזמן
נשאיר את הזכרונות, הקשרים, האנשים , נשמור אותם כאן.
