לקחת נשימה- נועה כהן
רעש. מחנק בגרון. הכל מסתובב סביב,
לא נותן לנשום.
עוד ועוד ועוד
כמו מים החורטים על האבן
לקחת, לשנות, לבכות
הגשם בתוכי מטפטף בהמון.
פעמונים באונה הרקתית,
יצורים בתוכי משחקים בדיסקית,
פינג פונג פינג פונג פינג פונג
ואני רוצה לצעוק
רוצה שישמעו
שדי
איני יכולה.
רוצה רגע של רגיעה
הפסקה מהצפצופים והזימזומים
הפסקה מהדיבורים והרעשים
הפסקה מהחיים.
רוצה להסתכל על הכל ממבט מרוחק
לראות מה עשיתי
להנות מהמרחק
לנשום נשימה גדולה,
גם עם הפה וגם עם האף
להרגיש שאני יחידה בעולם
וששום דבר אינו חשוב,
מלבדי.
גוף ונשמה,
שרק רוצים לשים את הראש,
לבהות בפרפר שעף, לצייר בעננים, למצוא כוכבים,
לרקוד, לצחוק, לשיר, לטעות
בלי להרגיש בזבוז זמן.
בלי להרגיש שיכולתי לעשות יותר,
ולנוח פשוט לנוח.
בלי שיפול עליי איזה תפוח שידרוש ממני לעשות,
להיות טובה לפחות כמו.
הוא אומר לי: "תנצלי את הזמן", "חבל על כל שנייה"
ואני רוצה להגיד, רוצה לצעוק
סטופ!
די
שקט
דממה
אני עייפה
אפשר רגע מנוחה?
