הַכֹּל כְּבָר כִּמְעַט מוּכָן, טו בִּשְׁבָט נִכְנַס לְכָאן
כֻּלָּם בַּגַּן מְקַבְּלִים עֵצִים חֲדָשִׁים,
מִיָּד אַחֲרֵי זוֹרְקִים אֶת הַיְּשָׁנִים
וְזֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה בְּכָל שָׁנָה,
שׁוּם דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה
עַד שֶׁפַּעַם אֶחָד זֶה קָרָה, הָעֲקִירָה אֶל הַנְּטִיעָה דִּבְּרָה
בָּכְתָה לָמָּה זֶה כָּל כָּךְ כּוֹאֵב,
הַאִם יֵשׁ תְּרוּפָה לַלֵּב
הַנְּטִיעָה לֹא הֵבִינָה אֶת כְּאֵבָהּ,
וּפָשׁוּט הִתְעַלְּמָה אֲבָל
רַק לְשָׁנָה