שם במסתור
בלב אדמה ספוגה ברצח
בעת שאויבים ארבו להם בשטח
היה אדם אחד
שלא נרתע
וחיכה להם בפתח
רגע לפני הסוף
כשנדמה
שאין מציל
ואין מצוף
הוא ניצב בקצוות התפורים
בין המוגן לסערים
עם גבורה חבויה עמוק בכיסים
הוא בחר בודאות הכואבת
על פני הניסים
ועם נשק נחבא בלב
הגן על חברים וזרים
וספג את הכאב
באותם רגעים טרופים
הוא לבש מדים שקופים
מדים עטורי דרגות של אהבה
ומידה XL של גבורה והקרבה
כי יש אנשים שבאותו יום שחור
היו בתפקיד
ויש אותו
שנשא בגאון את הלפיד
ובחר בו
בחר בתפקיד
וכעת
תם התפקיד
ומוטל שם רדום
אותו הלפיד
והחורף הגשום
מזכיר
את מי נאלצו להספיד
אך נותר
איתן ויציב
אור זיכרון גדול
של גבורה
של האחד שהחליט
להשליך רימונים בחזרה
נשאר לנצח בשלהבת הנר
אורו של ענר.
לזכרו של ענר שפירא הי"ד
