סלחתי לך.
על המכות הכואבות
שהותירו בי חותמות,
על חוסר שינה בלילות
ועל שנכנסת לי לחלומות.
סלחתי על התעללות פיזית ונפשית
חוסר אנושיות והורדה לתחתית,
על השפלות רבות מספור
ועל שבגללך קפאתי מקור.
סלחתי על עוצמה של אכזריות
ועל חוסר התחשבות
על שינה באורווה כמו בהמה
ועל שנהגת בקשיחות והטלת עליי אימה.
על כל אלו במאמץ רב סלחתי,
אך רק על דבר אחד לא הצלחתי-
מבקש אני למחול לך
על הנורא ממעשיך,
על המכתב האחרון שאותו ברוע השארת אצלך,
ובכך מנעת ממני, את המפגש האחרון והאפשרות להפרד מאימי.
לו רק היית מוסר בידי המכתב
היית מונע צער כה רב,
אך אתה ברוב קשיחות ליבך
מנעת ממני זאת הבקשה.
את הנעשה אי אפשר להשיב
והותרת אותי חסר אונים.
בסופו של דבר, אתה כמו כולם
הגעת למייצרים, ונכנסת לשם,
כל אחד והאדם שהיה
הזכירו לנו שכולנו משפחה.
בל הבדלים ובלי מעמדות
את כל היהודים הכניסו לתוך המשרפות
כואב וקשה ואיני מבין,
אך מחזיק אני בחיים וממשיך להאמין
בקשה אחת יש לי,
אך לא ממך.
אני מבקש מעצמי-
למחול לך.
אני מייחל למחול.
