שָׁלוֹם. אַתְּ לֹא מַכִּירָה אוֹתִי . אֲבָל אַתְּ כֵּן. אַתְּ תַּכִּירִי אוֹתִי . אַתְּ כַּנִּרְאֶה שָׁם עַכְשָׁו אֲבָל לֹא לִזְמַן רַב. אַתְּ וְכָל הַחֲבֵרוֹת וַאֲנִי עוֹד נִפָּגֵשׁ. כֻּלָּן יַחְזְרוּ כֻּלָּן.
כֻּלָּן הָיוּ גִּבּוֹרוֹת וְיַחְזְרוּ מַמָּשׁ לְכָאן
אֲנַחְנוּ בַּלֵּב אִתְּכֶן מְנַסּוֹת לְהַעֲבִיר לָכֵן קְצַת כֹּחַ תַּצְפִּיתָנִיּוֹת יְקָרוֹת.
שֶׁתַּצְלִיחוּ לַחֲזֹר אֵלֵינוּ בְּלִי שׁוּם פֶּגַע בְּלִבְּכֶם בְּגוּפְכֶן . אַתְּ נַעֲמָה, עוֹד תֵּדְעִי יָמִים טוֹבִים יָמִים שְׂמֵחִים בְּלִי שׁוּם תִּקְרַת אֲדָמָה קוֹדֶרֶת. עוֹד נִפָּגֵשׁ אֲנִי וְאַתְּ רַק לְחִבּוּק כְּשֶׁהַכְּאֵב כְּבָר נִמְחַק עוֹרֶכֶת לָךְ שֻׁלְחָן
אֲחוֹתֵךְ הַקְּטַנָּה
