מקום בעולם

מקום בעולם // יהודה פלהיימר

בָּאתִי אֵלֶיהָ עִם הַשְּׁקִיעָה

כְּשֶׁהָרוּחַ סָעֲרָה בִּילָלָה

וְהַכְּפוֹר צָרַב כְּאֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי הַנִּסְדָּקוֹת.

שָׁבְתִי אֵלֶיהָ בֶּחָצוֹת הַלַּיִל

כְּשֶׁהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֵין לִי מַחֲסֶה

וּבְצֵל כְּנָפֶיהָ פָּשַׁטְתִּי אוֹבֵק קְלִפּוֹתַי

וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁיֶּשְׁנוֹ מָקוֹם בָּעוֹלָם 

בּוֹ אַרְגִּישׁ נֶאֱהָב.

חָזַרְתִּי אֵלֶיהָ מְכֻסֶּה בֹּץ, דָּם וְתִמְּרוֹת עָשָׁן

וְהִיא –

רַק הִיא בְּחָכְמָתָהּ עֲתִיקַת הַיּוֹמִין הִתְבּוֹנְנָה בָּאוֹר שֶׁבִּי,

פָּרְשָׂה חֹם כְּנָפֶיהָ

וְעָטְפָה.

וְכִבְמַטֵּה קְסָמִים,

אַהֲבָתָהּ הַפְּשׁוּטָה הֵמֵסָּה עוֹפֶרֶת עִצְּבוֹנִי

וְנַחַל דִּמְעוֹתֶיהָ שָׁטַף וְזָרַם עִם קִרְחִי הַמַּפְשִׁיר

וּכְשֶׁהֵרַמְתִּי רֹאשִׁי רָאִיתִי אוֹתוֹ 

מְמַלֵּא כָּל סֶדֶק וְשֶׁבֶר בְּבֵיתִי

בְּכוֹחוֹתַי הַשָּׁבִים לָחַשְׁתִּי – תּוֹדָה

אִמָּא